דיני בוררות > עיכוב הליכים משפטיים
עיכוב הליכים משפטיים בשל תניית בוררות: הגנה על הריבונות החוזית
משרד עו"ד יהונתן גולן – מומחיות בליטיגציה ואכיפת סעיפי בוררות מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות
התנגשות ערכאות: כאשר תביעה מוגשת בניגוד להסכם בוררות
בעולם העסקי, חתימה על הסכם בוררות וסעיף בוררות מהווה התחייבות משפטית מרכזית. משמעותה היא ויתור מודע של הצדדים על זכותם לפנות לבתי המשפט המדינתיים, לטובת בירור המחלוקות במסגרת חסויה ומהירה. עם זאת, לא פעם קורה שבעת פרוץ משבר, בוחר אחד הצדדים להפר התחייבות זו במפגיע ומגיש כתב תביעה רגיל לבית המשפט, לעיתים מתוך רצון להפעיל לחץ ציבורי, לעשות שימוש בפומביות הדיון, או לגרור את הצד שכנגד להתדיינות יקרה וממושכת.
התרופה המשפטית למצב זה קבועה בסעיף 5 לחוק הבוררות. החוק קובע כי הוגשה תובענה בבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, וביקש צד שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם. הגשת הבקשה לעיכוב הליכים היא קו ההגנה הראשון והקריטי ביותר של החברה או איש העסקים שנתבעו בניגוד למוסכם.
ארבעת תנאי הסף הדווקניים לעיכוב הליכים
הנטייה הכללית של בתי המשפט בישראל היא לכבד הסכמי בוררות ולעודד חלופות שפיטה. יחד עם זאת, מדובר בסמכות שבשיקול דעת, ועל המבקש לעמוד באופן מצטבר בארבעה תנאים קשיחים שהותוו בחוק ובפסיקת בית המשפט העליון:
- קיים הסכם בוררות תקף: על המבקש להוכיח כי בין הצדדים נכרת הסכם בכתב המכסה את עילת התביעה הספציפית שהוגשה.
- הגשת הבקשה ב"הזדמנות הראשונה": זהו כשל נפוץ בליטיגציה רשלנית. חוק הבוררות קובע כי יש לבקש את עיכוב ההליכים לא יאוחר מהיום שבו טען המבקש לראשונה לגופו של עניין בתובענה. בפועל, יש להגיש את הבקשה כבקשה מקדמית נפרדת מיד עם קבלת התביעה, ולפני או במקביל להגשת כתב ההגנה. צד שמתגונן לגופו של עניין ומעלה את טענת הבוררות בשלב מאוחר יותר – ייחשב כמי שוויתר עליה, וסמכות בית המשפט תתגבש.
- מוכנות המבקש לקיים את הבוררות: המבקש חייב להוכיח כי הוא היה ועודנו מוכן לעשות את כל הדרוש לשם קיום הליכי הבוררות (למשל, שפנה בעבר לצד שכנגד להסכים על זהות בורר, או שלא סירב לנהל את ההליך). במידה והצדדים תקועים בשלב המינוי, יש לפעול במקביל באפיק של מינוי בורר על ידי בית המשפט.
- היעדר "טעם מיוחד" למניעת הבוררות: בית המשפט לא יעכב את ההליכים אם מצא כי קיים טעם מיוחד שהסכסוך לא יתברר בבוררות (למשל, חשש ממשי לעיוות דין, פגיעה בצדדים שלישיים שלא חתומים על ההסכם, או פיצול הליכים בלתי סביר).
הטקטיקה הליטיגטורית: "הטעם המיוחד" ופיצול הליכים
זירת המאבק העיקרית בבקשות לעיכוב הליכים סובבת סביב הגדרת "הטעם המיוחד". התובע (מפר ההסכם) ינסה לשכנע את בית המשפט כי נסיבות העניין מחייבות ניהול תביעה פומבית, ואילו משרדנו, כמייצג הנתבע, יפעל להדוף טענות אלו באופן מוחץ:
סוגיית הצדדים השלישיים
תובעים מתוחכמים נוהגים לעיתים לצרף לכתב התביעה נתבעים נוספים (כמו מנהלים, חברות בנות או יועצים) שלא היו חתומים ישירות על הסכם הבוררות המקורי, מתוך טענה שלא ניתן "לפצל" את הדיון ושעל כל התיק להתברר תחת קורת גג אחת בבית המשפט. כליטיגטור מסחרי מנוסה, אני תוקף טקטיקה זו ומראה לבית המשפט מתי הצירוף נעשה בחוסר תום לב רק כדי "לשרשר" נתבעים מלאכותיים ולעקוף את התנייה, ומבקש לעכב את ההליך לפחות כלפי הצדדים החתומים.
רלוונטיות לפי מגזרים
הצורך בעיכוב הליכים ואכיפת בוררות נפוץ במיוחד במאבקים תאגידיים מורכבים. במקרים של בוררות מסחרית וסכסוכי בעלי מניות, או במסגרת בוררות בסכסוכי שותפויות, פנייה של שותף לבית המשפט עלולה לגרום לנזק תדמיתי וכלכלי גדול לעסק. הגשת בקשה דחופה ומנומקת לעיכוב הליכים מחזירה את הסכסוך אל מאחורי הקלעים הדיסקרטיים ומגינה על יציבות החברה.
ניהול סיכונים וטקטיקה בהגשת הבקשה לעיכוב הליכים
| הפעולה הטקטית | הסיכון המשפטי באי-ביצוע | התוצאה האסטרטגית של ייצוג נכון |
|---|---|---|
| הגשה מיידית כבקשה מקדמית | החמצת "ההזדמנות הראשונה", השתק, ואיבוד הזכות החוזית לבוררות לצמיתות. | חסימת בירור התביעה בבית המשפט והעברת התיק לזירה החסויה של הבוררות. |
| הצהרת מוכנות מפורשת בתצהיר | דחיית הבקשה בשל העדר הוכחה פוזיטיבית שהמבקש אכן חפץ בבוררות בזמן אמת. | עמידה בנטל הראייתי הנדרש והוכחת תום לב דיוני מלא בפני השופט. |
| תקיפת "הטעם המיוחד" של המשיב | בית המשפט ישתכנע כי פיצול הדיון אינו יעיל ויותיר את התיק כולו פומבי. | הוכחה כי צירוף צדדים שלישיים הוא מלאכותי, ואכיפת תניית הבוררות ברובה או במלואה. |