בפורטוגל ישראלים מחפשים פרוסה קטנה של גן עדן כפרי
מספר קטן אך משמעותי של צברים רודף חלום שמתעלה מעל הפטריוטיזם, קונה שטחים גדולים של אדמה כפרית זולה שעליהם ניתן לחיות אורח חיים חלופי ידידותי לסביבה.
ALENTEJO, פורטוגל – אחרי מאה שנה, אריחי הגג האדומים מקרמיקה יצאו בקלות מפתיעה. פלינק, פלונק ועוד אריח מעוקל השתחררו כשהוא מתקלח בערך של מאה בערך לרצפת האריחים שמתחת.
תמיר בורשטיין נבו התנוסס בראש ובראשונה על קירות לבני הבוץ בבית החווה הפורטוגזי המסורתי שרכש עם משפחתו בקיץ האחרון, כחלק מגל של מאות ישראלים שרכשו נכסים כפריים בפורטוגל. זוגות ישראלים צעירים רבים עוברים על ידי מחירי קרקע זולים והיכולת ליצור בתים אלטרנטיביים וידידותיים לסביבה, ועוברים לחוות שנטשו בעבר, כאשר הם מבקשים ליצור אורח חיים שונה לחלוטין למשפחותיהם.
כמה מאות ישראלים עברו לפורטוגל במהלך השנים האחרונות, מה שמאפשר לאוכלוסיית גולה קטנה יחסית. אולם הקהילות הללו – חוות כפר סוערות בהן אקולוגיה וטיפולים אלטרנטיביים, חקלאות אורגנית, אכסניות זיעה וסדנאות אהבה חופשיות שזורות זו בזו בין ענפיו המסוקסים של עץ הפקק – משכו את תשומת הלב הגדולה מצד התקשורת הישראלית וישראלים המחפשים דרך חיים אחרת.
זה מקום שבו, הסבירה ישראלית אחת, היא יכולה לומר לאנשים שהיא הופכת את חורבות בית חווה ישן על גבעה למקדש אהבה, והשאלה היחידה שיש לאנשים היא איזו מערכת מחזור מים יש לה על אדמתה.
בפורטוגל יש פיתוי של אדמה זולה בעפר בשילוב עם מיקום אירופי, קרוב מספיק לישראל כדי לבקר בה אך רחוק מספיק כדי להרגיש את המרחק. כלים ומכונות זולים בהרבה ללא מכס ומיסי יבוא ישראליים, וזמינים באופן נרחב ממקומות אחרים באירופה.
Photo by Magda Ehlers: https://www.pexels.com/photo/aerial-photography-of-people-on-the-street-2612246/
אזור אלנטז’ו הכפרי והמבודד בדרום פורטוגל, שנראה כאן ב -14 במאי 2019, משך אליו ישראלים ואירופאים רבים
עם מחירי קרקעות זולים וקבלת אורח חיים חלופי. (מלאני לידמן / טיימס ישראל)
בדרום פורטוגל, ובמיוחד באזור אלנטז’ו, יש גם היסטוריה של חיבוק רדיקליזם וחיים אקולוגיים אלטרנטיביים שמשכו אנשים מרחבי העולם. טאמרה , אחת הקהילות האלטרנטיביות הבסיסיותביותר, הוקמה בדרום פורטוגל בשנת 1995 וכעת מושכת אלפי מבקרים מדי שנה לקורסים וסדנאות.לגורו מדיטציה פופולרי בשם מוג’י יש גם מרכז נסיגה ואשרם באזור, שמביא גם אלפי אנשים לאזור הכפרי והמבודד.
פורטוגל היא רק מקום אחד בו הישראלים יוצרים סוגים אלה של קהילות אלטרנטיביות. קוסטה ריקה היא אחרת, בעוד שאחרים התכנסו בדרום ספרד. נבו אמר כי במקור הוא מעוניין ליצור קהילה מכוונת בישראל, למשפחות שרוצות לחיות יחד בשיתוף זה עם הארץ. אך פשוט לא ניתן היה למצוא בארץ פנויה, הרבה פחות מקום במחיר סביר, ולכן הוא ושלוש משפחות נוספות החליטו לחפש בחו”ל.
‘מדובר בבחירת דבר אחר’
הצפיפות היא נושא רציני בישראל, נושא אותו הפעיל הסביבתי אלון טל ציין בספרו “הארץ מלאה ב 2016 “. אך מי שמרגיש את הסחיטה הזו בצורה חריפה ביותר הוא אלה שרוצים לחיות קרוב ככל האפשר לטבע.
על פי חוקים ישראלים האוסרים פרקטיקות כמו איסוף מי גשמים ובירוקרטיה דרקונית שהופכת את בניית הבית האלטרנטיבי כמעט לבלתי אפשרית, חלק מהישראלים המעוניינים לחיות אורח חיים אלטרנטיבי סחרו פלאפל עבור מאפי הפסטל דה-נטו המסורתיים של פורטוגל.
תמיר ברנשטיין נבו בפתח בית חווה מסורתי שהוא משפץ ברכושו בדרום פורטוגל ב -14 במאי 2019. (מלאני לידמן / טיימס ישראל)
“אני חושב שאנשים בישראל, במיוחד אחרי שביבי ניצח [הבחירות הראשונות בשנת 2019], הם בהלם והם מחפשים אלטרנטיבות”, אמר נבו, כשהוא משתמש בכינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. “הם מחפשים דברים שיאפשרו להם יותר אפשרויות, בלי להילחם נגד העולם כולו. זה קשור לבחירה במשהו שונה. “
אך נבו ממהר להסביר כי בעוד שישראלים רבים בפורטוגל עברו את המעבר מכיוון שהם כועסים ומתוסכלים מארץ מולדתם, הוא ומשפחתו לא עברו לפורטוגל כסוג של מחאה נגד החברה הישראלית.
“לא ברחנו ולא עזבנו את ישראל, בחרנו במשהו ספציפי”, אמר. “קל מאוד לומר, זה אנחנו או הם.הם משתמשים בהפרדה מסוג זה בישראל – שיש ישראל, או שאתה בוגד. אתה שונא ערבים, או שאתה בוגד. אבל לא עשיתי שום דבר נגד מישהו או משהו. פשוט עשיתי דברים, בחרתי לטובת מה שאני מאמין בו. “
עבור ישראלים רבים שבחרו לעבור לפורטוגל, יש קשר מיוחד לארץ שהם לא ממש יכולים להסביר. נבו אמר שהוא ומשפחתו הרגישו את זה ברגע שנחתו בשדה התעופה של ליסבון. הם עמדו לקנות חווה בצפון ספרד עם משפחות ישראליות אחרות, כשהחליטו לבדוק מבט אחרון על פורטוגל, בעיקר כדי לשלול זאת. אבל ברגע שיצאו משדה התעופה אל אור השמש הפורטוגלי, הוא אמר, כל המשפחות היו מסכימות: היה בפורטוגל משהו שהרגיש כמו בית.
זה יכול להתלבט לטייל בין החנויות הקטנות ובתי הקפה בכפרי האזור, שם פורטוגזים קשישים מכות מזג אויר לוגמים בשקט כוסות בירה של Sagres ליד משפחות ישראליות צעירות עם ילדים זועזים שצועקים “אימא” ו”אבא “, בעברית “אמא” ו”אבא “. העברית מרחפת באוויר בחנויות לחומרי בניין מאבקים ופופ מאובקים, כאשר ישראלים נתקלים זה בזה בכפרים הקטנים תוך איסוף אספקה.
חממה בנכס של תמיר בורשטיין נבו בדרום פורטוגל ב -12 במאי 2019. (מלאני לידמן / טיימס ישראל)
יש את הזרעים הקטנים של מה שיכול להיות יום אחד קהילת תפוצות ישראלית חזקה בפורטוגל. כמה ישראלים מוכרים חומוס בסופי השבוע, מה שמספק נקודת איסוף בלתי אפשרית. מרכז פורטוגל ליד קוימברה, שם האדמה זולה עוד יותר, מתהדרת בבית ספר ישראלי-פורטוגזי חדש, שנבנה בחלקו על ידי ההורים. אבל לרוב, אמר נבו, אנשים מרוכזים מדי בפרויקטים שלהם, בבניית בתיהם ואדמותיהם, כדי לחשוב על בניית קהילה רחבה יותר.
“כל הזמן שיש לך, זה בילה כאן, על האדמה,” הוא אמר. “כל אנרגיה שיש לך דרושה כאן.”
תמיר ברנשטיין נבו מסיר את אריחי הגג מקרמיקה מבית חווה פורטוגלי מסורתי בדרום פורטוגל ב- 9 במאי 2019. (מלאני לידמן / טיימס ישראל)
יש מעט אינטראקציות בין הקהילה הפורטוגזית ילידת הארץ לבין הצעירים החדשים שהגיעו מישראל ושאר אירופה. הסיבה לכך היא בעיקר כי פורטוגזים צעירים ברחו מהאזור עבור הערים או החוף, שם יש הזדמנויות גדולות יותר. הפורטוגלים שנשארו באזור, רובם מבוגרים יותר, מכירים בכך שזרם זה של קונים צעירים החדיר את האזור המדוכא מבחינה כלכלית לחיים חדשים, מילא את בתי הקפה המסורתיים עד תום ותמך בחנויות חומרה מתמודדות.
הרוב המוחלט של הישראלים בפורטוגל סירבו להתראיין, כועסים וחרדים מכך שתשומת לב בתקשורת עלולה לגרום לפולשת ארצם מולדתם ולהרוס להם את פינת עדן.
אבל נבו אמר שהוא מטיל ספק שרוב הישראלים ירצו להרים ולעבור דירה. דרוש אומץ רב להפליא כדי לרכוש נכס כפרי מגודל, במדינה זרה, תעוזה ומרוטנות לחשוב שאתה יכול להתפרנס בצלע הרים סלעית.
‘מה אני עושה כאן? אני משוגע?’
רוב החוות העומדות למכירה ננטשו במשך שנים.
תמר מלי, בת 36 מתל אביב, נזכרה בלילה הראשון שלה בשטח השטח של 14 דונם (בערך 34.5 דונם), שהקראוון שלה טשטש בעיקר בגלל מהומות הירק בעמק שרק קנתה. מחשבות דהרו בראשה כששאלה את עצמה, “מה אני עושה כאן? אני משוגע?”
היא הגיעה לפורטוגל לחשוב על השכרת דירה, ובסופו של דבר קנתה עמק שלם, שלם עם נחל קטן ובית חווה מדולדל, אם כי סירבה לומר כמה שילמה. כשהיא יושבת בבור האש שליד המטבח החיצוני שלה, היא מחזיקה כמעט בכל הארץ שהיא יכולה לראות.
“שוטטתי בעולם זמן רב בין קהילות מכוונות שונות,” אמרה מלי. משהו בפורטוגל קרא לה לשים שורשים.
החיים בתנאים כפריים כאלה אינם קלים. כל יום הוא מאבק נגד הענבים הפולשניים ושיחי האוכמניות שנדדו מצפון אירופה ומאיימים לשלוט בנוף, חונק עצי פרי והרג צמחים ילידים. אין מים זורמים עד שחופרים באר, אין חשמל עד שאתה קונה גנרטור, מקים מערכת סולארית או משלם אלפי יורו כדי להתחבר לרשת החשמל. ברוב האזור אין שירות טלפון סלולרי. כבישים ראשיים סלולים, אך הכבישים המובילים לבתים ולחוות הם ניסוי מקשקש בשיניים בהשתמטות מהמורות שגורמות לאנשים לכנות את אלנטז’ו “המקום בו מכוניות באות למות.”
תמיר בורשטיין נבו ושני מתנדבים מגרמניה והולנד בונים מטבח חיצוני עם בוץ ועץ ממוחזר ב -14 במאי 2019. בנכס בדרום פורטוגל אין חשמל או מים זורמים. (מלאני לידמן / טיימס ישראל)
אזור זה הוא אזור אירופה עם הכי פחות זיהום אור, ובלילות צלולים השמים יכולים להראות עמוסים כוכבים, שביל החלב ניתז נגד החושך שנמשך לעד.
התיקו הגדול ביותר עבור פורטוגל הוא עלות הקרקע, כמעט כלום לעומת הנדל”ן בישראל או אפילו באזורים אחרים באירופה. בצפון פורטוגל, חווה של 30 דונם ללא 7.5 מטר יכולה להגיע תמורת 15,000 יורו, וזה מסתכם בכ- 60,000 ש”ח או 17,000 דולר. נבו שילם 100,000 יורו (400,000 שקל או 112,000 $) עבור 200 דונם (50 דונם) עם שני מבני דיור במצב נורא.מחירים אלה משכו לא רק ישראלים, אלא גם אנשים מכל אירופה, בעיקר מבלגיה, הולנד וגרמניה.
ברווזים נחים על אי בבור השקיה בצורת לב בנכס SoLuNA בדרום פורטוגל ב -14 במאי 2019. (מלאני לידמן / טיימס ישראל)
יש אנשים שמחפשים בתי נופש כפריים, בעוד שרבים אחרים בונים משקים אורגניים משלהם. למעטים יש מודל כלכלי או עסקי, אך נראה שזה לא מפריע להם.
ישראלים התאספו בשני אזורים עיקריים: אזור אלנטז’ו, כשעתיים דרומית לבירת ליסבון, ואזור קוימברה במרכז פורטוגל. בסך הכל, יש רק כמה מאות ישראלים באזור, וזו הסיבה כמה מבולבלים לנוכח תשומת הלב בתקשורת הישראלית האחרונות, עם המאמרים המרכזיים הארץ ואת ערוץ 13במהלך החודשים האחרונים.
‘יש מקום ויש ביקוש’
המעבר לפורטוגל הוא גם הזדמנות עבור אנשים להמציא את עצמם מחדש לחלוטין. אלפי ישראלים מרקע ספרדי החלו בתהליך הגשת הבקשה לקבלת אזרחות פורטוגזית, אך כל מי שיש לו דרכון אירופי יכול להתגורר בפורטוגל. אחרים המתחילים עסק, כולל רכישת אדמות להקמת חווה, מועברים אוטומטית למסלול של 10 שנים לאזרחות, אחת הדרכים בהן פורטוגל מנסה להקפיץ את כלכלתן.מחירי הנדל”ן הזולים – הן לדירות עירוניות והן לחוות פרושות – הופכים אותה למיקום אטרקטיבי עבור ישראלים המחפשים להפעיל מחדש את חייהם במדינה אחרת.
הבעל והרעיה ויטל ארליך ועומר קטנוב היו בטיול קמפינג בן חודש בפורטוגל כאשר התאהבו בעיר פורטו, בירת התרבות והכלכלה של הצפון.
“לא רק שהתאהבנו, אלא גם הרגשנו שיש המון הזדמנויות, הן בתחום הנדל”ן והן בעסקים אחרים”, אמר ארליך. “הרגשנו שזה התזמון הנכון. יש מקום ויש ביקוש. “
ארליך וקטנוב מנהלים כיום עסק לייעוץ מעבר דירה, ועוזרים לישראלים המעוניינים לגרום למהלך לנווט בנושאים כמו קניית דירה או חלקת אדמה.
ויטל ארליך ועומר קטנוב, שצולמו כאן בפורטוגל בתצלום ללא תאריך, הקימו חברת ייעוץ להעתקת דירה עבור ישראלים ששוקלים לעבור לפורטוגל. (באדיבות ויטל ארליך)
עבור אלו הרואים ברצינות את המהלך, לארליך יש עצה אחת מרכזית: דאג שתביא איתך את העבודה שלך. “לפורטוגלים אין הרבה עבודה זמינה”, אמרה. האבטלה בפורטוגל הייתה כמעט 11% בשנת 2016 , אם כי היא צנחה מאז. שכר שכר מינימום מרחף סביב 550 יורו (2,200 שקל או 615 דולר) לחודש, שהוא נמוך משמעותיתמשכר המינימום הישראלי החודשי של 5,300 שקל (1,500 דולר).
“זה זול כאן וזה כיף, אבל רק אם אתה בא עם כסף מבחוץ ולא מנסה להרוויח את הכסף כאן,” אמרה.
מעבר לפורטוגל הרבה יותר קל למישהו עם דרכון אירופי, מה שמקל על פתיחת עסק או קניית נכסים בהרבה, אמר ארליך. ישנן הזדמנויות רבות גם לישראלים העובדים בתחום ההיי-טק להשפיע על פורטוגל, שיש לה סצנה טכנולוגית מוגבלת.
“פורטוגל היא מדינה אירופאית ומאוד מפותחת, אבל הרבה דברים מרגישים שהם תקועים בשנות השלושים,” אמר ארליך.
היא ציינה כי משרדי ממשלה רבים לא דיגיטציה של ההליכים הביורוקרטיים.
“לפעמים יש תחושה שאם אני הולך למשרד הפנים אני מרגיש שהגענו מהעתיד,” אמרה. רשת הטלפון הסלולרי לקויה ומהירות האינטרנט יכולה להיות איטית במיוחד. “זה באמת נותן לנו ישראלים הזדמנות לבוא להיות יוזמים ולהביא דברים שאנחנו יודעים שפועלים”, אמרה.
אבל בעיקר זו הזדמנות עבור ישראלים המחפשים משהו אחר, להזדמנות להתחיל מחדש, להרפתקה אחרת.
“מזג האוויר באמת דומה לישראל, ואנשים מאוד נחמדים, ויש את הים,” אמר ארליך. “יש אווירת צינה זו שמרגיעה אותך באמת אחרי שגרה בישראל. יש כל כך הרבה היסטריה ולחץ בישראל, וכאן אתה יכול לנשום. כאן יש מרחב, הכל בישראל כבר בנוי ואין מקום להתרחב. “
מבחינת נבו, המרחב לנהל אורח חיים אחר הוא מה שקרא לו לאור השמש הפורטוגלי.
כיפה, שתמיר בורשטיין נבו מקווה שתארח סדנאות עתידיות בנושא בנייה אקולוגית ועבודה קהילתית, על רכושו בדרום פורטוגל ב -15 במאי 2019. (מלאני לידמן / טיימס ישראל)
נבו, כיום בן 47, נהג לעבוד במשרה קבועה של 9 עד 5 כפרסומאי ברשת מלונות הולידיי אין, ואז כיבואן משקאות חריף, ובילה שעות נסיעה במכוניתו והתגורר בדירה קטנה בפרברים. כאשר נרצח ראש הממשלה יצחק רבין בשנת 1995, הוא החל לראות את חוסר האונים של הניסיון לשנות דברים מבפנים.
“ראיתי שכל המערכות זהות ושום דבר לא השתנה למרות כל המאמצים,” אמר.
זו הייתה תחילתו של שינוי גדול בשבילו, כזה שלקח שנים להתממש כשחיפש את הקהילה מהסוג הנכון, תחילה בישראל.
“היו יותר מהפכות ויותר אוהלים [מחאה] ושום דבר לא השתנה”, אמר נבו. “אז אמרתי, בסדר, אתה עושה מה שאתה רוצה לעשות, עושה את מה שטוב לך. אני הולך לשחק משחק משלי. “
נבו ואשתו לונה, מרפאה רוחנית ושני ילדיהם, עברו לפורטוגל לפני ארבע שנים עם שלוש משפחות נוספות בתקווה לפתח קהילה אלטרנטיבית המתבססת על חיים פשוטים ואקולוגיים. אף על פי שבסופו של דבר הקהילה המיועדת שלהם התפרקה, נבו ומשפחתו שהו בפורטוגל, קנו כ -200 דונם (50 דונם) של נכסים חורשים, גבעות, עם נחל קטן העובר בעמק. החווה מוקפת מכל צדדיה במטעי אקליפטוס, חוות מסחריות שהרסו לטובת האקולוגיה המקומית. מטעי האקליפטוס, שנמצאו ברחבי פורטוגל ומשמשים בעיקר לייצור נייר טואלט, פשטו את אדמתם של חומרים מזינים רבים ומקורות מים מתוחים.
משפחתו של נבו הטביעה את הארץ, שנקראה במקור “ארץ המעיינות” SoLuNa, שילוב של המילים “שמש” ו”ירח “. שני בתים פורטוגזים מסורתיים, כיום חורבות מתפוררות, יחזיקו בסופו של דבר בבתי הארחה ובכיפה יארחו סדנאות. שטח. בסופו של דבר, נבו מקווה שהארץ תהיה מרכז למידה וריפוי עבור אנשים ללמוד על גינון וטכניקות בנייה ידידותיות לסביבה.
נבו אמר שבגלל זה הוא ממשיך לפתוח את ביתו לעיתונאים, משוטט מתנדבים עם לבבות שבורים, וכל מי שמוכן ללכלך את ידיו ולעזור לבנות מטבח בוץ חיצוני או לפרק גג קרמיקה אדום בן 100 שנה.
“חשוב לי לתת לאנשים השראה,” הוא אמר, ועזר לאנשים לעשות צעד בחייהם לעבר עתיד בר-קיימא יותר עבור כדור הארץ ועבור האנושות. במקום לגרום לאנשים להיות טבעוניים, הוא מעודד אותם לחשוב על קיצוץ במוצרי חלב. במקום לקנות בקניונים וברשתות גדולות, לבזבז כסף על עסקים מקומיים ולקנות מוצרים מקומיים.
“עוברים לכאן, אין הרבה אנשים שיכולים לעשות את זה”, אמר נבו. “אבל הם יכולים לחולל שינויים בחייהם היומיומיים, בכפרים שלהם, בעולמות שהם חיים בהם. מדובר בבחירה להאמין במשהו.”קרא עוד: