- המחסומים העיקריים של החקיקה לאזרחות ספרדית היו בחינות חובה בנושא שפה ספרדית והיסטוריה סוציו-תרבותית, הצורך לנסוע לספרד, שכר טרחה ועלויות מופרזות – והכל ללא שום ערובה להצלחה.
- “אנו רוצים להביע את אכזבתנו מכיוון שהחוק הזה שהיה אמור להחזיר את הצדק נעשה מסובך יותר ויותר. אם אנו שומרים על הנהלים, התנאים המוקדמים, מספר המסמכים שיש להגיש, התרגומים המוסמכים, שכר הטרחה, השפה וכן בחינות תרבות והצורך לנסוע לספרד, איננו יכולים לתהות מה הסיבה לכל המכשולים הללו. ” – ג’ון אינריטו גרסיה, חבר קונגרס המייצג את ארץ הבסקים.
- אמנם נתונים רשמיים על מספר היהודים הספרדים אשר יקבלו אזרחות ספרדית על פי חוק 2015 לא יהיו זמינים עד שכל הבקשות יטופלו … אינדיקציות ראשוניות מראות כי החוק לא הצליח “לתקן עוולה”.
בספרד יש כיום אחת הקהילות היהודיות הקטנות ביותר באיחוד. פחות מ- 50,000 יהודים חיים כיום בספרד – חלק מהמספר שחי במדינה לפני 1492, אז נאלצו להתאסלם או לצאת מהארץ. בתמונה: בית הכנסת “אל טרנזיטו” בטולדו, ספרד, שהוקדש בשנת 1357. כאשר גורשו היהודים בשנת 1492, המלך פרדיננד והמלכה איזבלה העבירו את הבניין לכנסייה. (מקור תמונה: Selbymay / Wikimedia Commons) |
פיסת חקיקה מבורכת להענקת אזרחות ספרדית לעד 3.5 מיליון צאצאים של יהודים שגורשו מהמדינה בשנת 1492 עומדת להסתיים בכישלון: פחות מ -10,000 יהודים קיבלו דרכונים ספרדים לפני המועד האחרון ל -1 באוקטובר 2019.
מנהיגי ספרד הבטיחו כי החוק – שנכנס לתוקף ב -1 באוקטובר 2015 לתקופה של שלוש שנים והוארך לשנה נוספת – “יתקן עוולה היסטורית” וימחיש כי למעלה מ- 500 שנה לאחר תחילת האינקוויזיציה, יהודים מוזמנים שוב בספרד.
עם זאת, החקיקה הציגה כל כך הרבה מכשולים בירוקרטיים מסורבלים בכדי לקבל אזרחות ספרדית, עד כי נראה כי רוב התקוות הצפויות נרתעו אפילו מלהתחיל את הליך הבקשה.
החוק, המכונה גם “זכות השיבה” ליהודים ספרדים ( ספרד פירושו “ספרד” בעברית), התיימר החוק להעניק אזרחות ספרדית לכל מי שיכול לעמוד בשתי דרישות פשוטות לכאורה: להוכיח מורשת ספרדית ולהפגין “קשר מיוחד” ל ספרד.
אולם בפועל התהליך היה הרבה יותר מסובך. החסמים העיקריים של החקיקה לאזרחות ספרדית היו מבחני חובה על שפה ספרדית והיסטוריה סוציו-תרבותית, הצורך לנסוע לספרד ועמלות בעלויות מופרזות.
אף על פי שמבקשים פוטנציאליים אינם זקוקים לעסוק ביהודים, הם חייבים להוכיח את הרקע הספרדי שלהם באמצעות שילוב של גורמים, כולל אבות קדומים, שמות משפחה ושפה מדוברת (או לאדינו, שפה יהודית שהתפתחה מספרדית מימי הביניים, או הקטיה, תערובת של עברית , ספרדית וערבית יהודית-מרוקאית).
על פי החוק, גם אם המועמדים דוברים לאדינו או הקטיה – שפות גוססות שדוברות בעיקר קשישים באזורים מסוימים באמריקה הלטינית, מרוקו וטורקיה – הם עדיין נדרשים לעבור מבחן בקיאות בשפה הספרדית.
בראיון לעיתון הספרדי אל פאיס , מנהלת המרכז הספרדי באיסטנבול, קארן גרסון גרשון, ציין את הפרדוקס שאף על פי שיהודי ספרד שמרו על לאדינו או האקטיה במשך מאות שנים, בקיאות בשפות אלו כשלעצמה אכן עושה זאת לא זכאי אותם לאזרחות ספרדית. “יהודי ספרדי שמדבר את לאדינו מבין בצורה מושלמת ספרדית מדוברת. היא נכשלה בבחינה מכיוון שההבדלים בכתב ובעל פה הם גדולים מאוד.”
גרסון ארהון הוסיף כי שני שלישים מכ -15,000 היהודים הספרדים החיים באיסטנבול בחרו להפוך לאזרחים פורטוגזים מכיוון שהמדינה ההיא, בניגוד לספרד, אינה דורשת בחינות שפה עבור צאצאי יהודי ספרד להתאזרחבה.
בסך הכל, פחות מ -400 יהודים קיבלו אזרחות ספרדית בשנתיים הראשונות לקיומו של החוק. מול התנגשות ביחסי ציבור אישרה הממשלה לאחר מכן צו אשר פוטר מועמדים מעל גיל 70 מדרישות השפה הספרדית.
בנוסף לבחינות השפה, החוק מחייב את המבקשים לנסוע לספרד כדי לאמת את התיעוד שלהם על ידי נוטריון שאושר על ידי הממשלה ( נוטריו ) לפני הגשת הבקשה שהושלמה למשרד המשפטים בספרד.
מספר מועמדים אמרו למכון גטסטון את ההוצאות הגדולות של זמן וכסף הכרוכים בהשלמת ההליך – והכל ללא שום ערובה להצלחה. מבקש אחד מארצות הברית סיפר:
“התחלתי את התהליך לפני מספר חודשים. יש לי מזל שיכולתי להרשות לעצמו את זה, וזה עצוב שאחרים עשויים להרתע בגלל העלות. בעיניי, סעיפי העלות הגדולים ביותר הם:
- בחינות במכון סרוונטס – ישנם מקומות מוגבלים ושתי הבחינות (שפה ותרבות) מוצעות בתאריכים שונים, דבר המחייב שני טיולים במיקום של מכון סרוונטס.
- הנסיעה לספרד להיפגש עם נוטריון. אם כל המסמכים רשומים בארצות הברית, ואילו מטרת טיול כזה?
“אז זה יכול לקחת שנה ללא ערבויות. אם הם רוצים לדרוש טיול (שנראה מיותר), מדוע לא להגיע לחתימה הסופית? אני לא יכול לדמיין כמה מאכזב לבזבז את כל הזמן והכסף הזה (5,000- $ 6,000 $) ועדיין לא תקבלו אזרחות ספרדית.
“דבר אחד שאני מאוכזב ממנו הוא איך עורכי הדין מנצלים אנשים המעוניינים לעשות את זה. אנשים אמרו לי שהם שילמו 3,000 $ ו -5,000 $. יש עורך דין אחד שמומלץ על ידי מספר ארגונים בארה”ב ואני מאמין שהוא גובה 1,400- $ 1,800 $. הוא כביכול היה מעורב בכדי להעביר את החוק. אם באמת היה אכפת לו, הוא לא היה גובה כל כך הרבה. כל העבודה הקשה היא איסוף המסמכים שהמבקש כבר עשה. פגשתי אתמול מישהו שהיה. גבו רק 400 יורו (450 דולר) – זה נראה הרבה יותר מציאותי. אולי הפדרציה של הקהילות היהודיות בספרד (FCJE) או קבוצה אחרת בספרד שבאמת אכפת מאנשים שיעשו זאת יכולים להתחיל להציע שירותים שיעזרו לאנשים. “
היא גם תיארה את הנדרש כדי להגיש בקשה לאזרחות ספרדית:
“לא הרבה, רק:
- הוכחת מורשת ספרדית, כולל מכתב מ- FCJE (זה היה למעשה החלק הקל ביותר!);
- העתק של תעודת לידה נוטריונית של אבי מטטואן, מרוקו;
- תעודה המציגה את תעודת הבדיקה שלי למבחן בקיאות ספרדית (הייתי חייבת לטוס לשיקגו כדי לקחת את זה מכיוון שהיא מנוהלת על ידי מכון סרוונטס בקומץ מקומות בארצות הברית מטעם משרד החינוך הספרדי);
- תעודה המציגה ציון חולף בבחינת הידע החוקתי והחברתי-תרבותי של ספרד, מנוהל גם על ידי מכון סרוונטס (הדורש טיול נפרד בשיקגו);
- תעודת לידה (נוטריונית, מופעלת * ותורגמה **);
- בדיקת רקע של ה- FBI (נוטריון, שליחה מתורגמת);
- בדיקת רקע של מדינת MN (נוטריון, שליחה מתורגמת);
“הוכחת חיבור מיוחד לספרד. זה כלל:
- עותקים של תעודות הזהות הספרדיות של אבי;
- מכתב מאוניברסיטת מדריד המאשר שאבי למד, לימד והשיג שם את הדוקטורט שלו;
- מכתב מ- BBVA Compass, בנק ספרדי, המראה שיש לי חשבון בנק ספרדי (נוטריוני, מוסמך ומתורגם);
- מכתב המציג תרומות לארגון המטפח תוכניות שמנציחות את ההיסטוריה הספרדית, האידיאלים, המסורות התרבותיות והדתיות (נוטריונים, שולחים ותורגמו);
- תעתיק מכללות בו למדתי ספרדית (נוטריון, שליחה מתורגמת).
* אפוסטיל הוא אישור בינלאומי שנחתם על ידי מזכיר המדינה.
** כל התרגומים היו צריכים להיעשות על ידי מתרגם מושבע שהוכר על ידי משרד החוץ הספרדי.
“ואז הייתה שכירת עורך דין וטיול לספרד כדי להיפגש עם נוטריון הממשלה (שאינו מבטיח שאקבל אזרחות ספרדית).
“קלי קלות.”
אומנם נתונים רשמיים על מספר היהודים הספרדים אשר יקבלו אזרחות ספרדית על פי חוק 2015 לא יהיו זמינים עד שכל הבקשות יטופלו – שיכולות להיות מספר שנים לאחר שתום המועד האחרון לבקשות פג ב -1 באוקטובר 2019 – אינדיקציות ראשוניות מראות כי החוק לא הצליח “לתקן עוולה”.
נכון לסוף 2018, רק 3,843 יהודים ספרדים קיבלו אזרחות ספרדית על פי החוק, על פי נתונים שפרסמה אל פאיס . בערך 70% (2,590) מהם היו מאמריקה הלטינית (ונצואלה, קולומביה ומקסיקו). 5,682 בקשות נוספות ממתינות לאישור – בשיעור ההצלחה שמוערך על ידי גטסטון בכ- 50%.
אל פאיס ציין שלמרות 8365 מועמדים שקיבלו אזרחות ספרדית מאז 2015, רובם עשו זאת באמצעות צווים עוקבות הוציא באוקטובר 2015 (4302) ואוגוסט 2016 (220) ( כאן ו כאן ) כי בוטלו כמה משוכות ביורוקרטיות ליהודים אשר הגישו את בקשתם לפני שהחוק הנוכחי נכנס לתוקף.
במילים אחרות, לא יותר מ- 5,000 יהודים ספרדים יקבלו אזרחות ספרדית על פי חוק 2015 – אחוז אחד מתוך 500,000 שהממשל הספרדי אמר כי ייהנו מהחוק, ו- 0.15% מההערכה של 3.5 מיליון יהודים ספרדים בעולם כיום .
שר המשפטים הספרדי, רפאל קטלה, הכריז : בפני נאום לפרלמנט הספרדי ביוני 2015 :
“היום אישרנו חוק שיפתח מחדש את הדלת לכל צאצאי אלה שגורשו שלא בצדק. החוק הזה אומר הרבה על מי היינו בעבר, מי אנחנו היום ומה אנחנו רוצים להיות בעתיד: א ספרד שהיא פתוחה, מגוונת וסובלנית. “
אולם בפועל זה לא היה המקרה. ג’ון אינריטו גרסיה, חבר קונגרס המייצג את ארץ הבסקים, תגר את הרטוריקה המברכת העצמית של הממשלה:
“אנו רוצים להביע את אכזבתנו מכיוון שהחוק הזה שהיה אמור להחזיר את הצדק נעשה מסובך יותר ויותר. אם אנו שומרים על הנהלים, התנאים המוקדמים, מספר המסמכים שיש להגיש, התרגומים המוסמכים, שכר הטרחה, השפה וכן בחינות תרבות והצורך לנסוע לספרד, איננו יכולים לתהות מה הסיבה לכל המכשולים הללו.
“אם החוק הזה נועד לפצות על עוולת הגירושים והניצול שהתרחש, הדבר ההגיוני ביותר היה להימנע מהליך כה מכביד עבור המבקשים. אם תחשב את העלות של כל אחד מהפונים לאורך כל בהליך זה יתנדנד בין 4,000 € (4,500 $) ל 6,000 € (6,700 $) עבור כל פרט.
“מדוע לא ייתכן שהמבקשים יבצעו את ההליכים הנדרשים בקונסוליות ספרדיות בחו”ל? מדוע צריך למסמך את המסמכים? מדוע החוק מוגבל לשלוש שנים בלבד, ניתן להארכה לארבע? מדוע החוק אינו מוגדר אם הוא אינו מוגדר האם לתקן עוול? אל תשים מועדים!
“מדוע הבחינות לבחינת ידיעת המדינה והשפה? מדוע החוק אינו מצליח להכיר בתפקיד גדול יותר עבור איגוד הקהילות היהודיות בספרד, המייצג את הקהילות היהודיות מול הרשויות הרלוונטיות בממשלה?
“כל העובדות הללו מביאות אותנו למסקנה שלממשלה יש כוונה ברורה שככל שמספר הפונים מועט, כן ייטב. המסנן הכלכלי מבטיח שרק אנשים עם כוח קנייה גבוה יוכלו להגיש מועמדות.
“באופן דומה, בהתחשב בסיבוך של נסיעות וגם בבחינות, רק צעירים יכולים לעשות זאת. כמו שאומר הפתגם היהודי: ‘עבור זקן כל גבעה היא הר’.
“אתה יודע שאנשים קשישים בקושי יכולים להתגבר על סיבוכים ומכשולים כאלה. בשנה שעברה, לאחר שסיפרתי לחבר בקהילה היהודית הספרדית בצפון חבל הבסקים, הוא אמר שהוא לא מאמין שזה יבוא, אבל אפילו אם כן, המבקשים בקושי יכלו לקבל גישה ללאום ספרדי. אדם זה אמר לי שקל יותר לזכות בפרס נובל מאשר להשיג לאום ספרדי.
“בהתחשב בכל הגורמים הללו, אנו מאמינים שהחוק הזה אינו טועה לא נכון. החוק הזה הוא יותר סמל, צעד ראשון, אך לא חוק שיוכל לספק את מרבית הספרדים שרוצים לקבל לאום ספרדי. “
ג’ורדי ג’אנה אני גואש, חבר קונגרס המייצג את קטלוניה, הביע תסכול גם בגלל החוק:
“לחוק ישנם ליקויים חמורים מאוד מכיוון שזה מסלול מכשול. אנחנו מקשים מאוד על ההליכים להגיש הסמכה, בתוספת עלויות שזה כרוך, ואז הם אפילו לא יכולים לקבל אזרחות. בואו נהיה כנים. עשה הכל טוב … יש יותר מדי מבחנים, יותר מדי דרישות, יותר מדי בחינות. “
בספרד יש היום אחת הקהילות היהודיות הקטנות ביותר באיחוד האירופי. על פי ה- FCJE, פחות מ- 50,000 יהודים חיים כיום בספרד . זהו חלק קטן ממספר היהודים שחיו במדינה לפני 1492, כאשר נאלצו להתגייר בקתוליות או לעזוב את המדינה.
צו הגירוש שהוצא ב -31 במרץ 1492 ע”י המלכים הקתולים של ספרד (איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה ואת פרננדו השני). המכונה גם גזירת אלהמברה, הוראה על היהודים לעזוב את ממלכות קסטיליה ואראגון עד 31 ביולי באותה שנה.
מספר היהודים שנפגעו מההוראה נמצא במחלוקת בגלל היעדר נתונים מדויקים. ההיסטוריון הישועי חואן דה מריאנה (1536-1624), במגנו אופוס Historiae de rebus Hispaniae (היסטוריה של ספרד מימי קדם), הציב את מספר הגולים על 170,000 משפחות או 800,000 יהודים. חוקרים מודרניים מאמינים כי הנתון האמיתי היה סביר יותר שבין 200,000 ל 300,000.
על פי ההיסטוריה הקלאסית של ג’יי ג’יי אליוט, ” ספרד הקיסרית: 1469-1716 “, על פי ההערכה , כ -200,000 יהודים חיו בספרד (150,000 בקסטיליה ו -50,000 באראגון) בזמן הגיוס, ובין 120,000 ל -150,000 יהודים ברחו מהמקום מדינה.
ג’יין ס. גרבר, בספרה, ” יהודי ספרד: היסטוריה של החוויה הספרדית “, העריכה כי 175,000 יהודים עזבו את המדינה בגלל הצו ועוד 100,000 התאסלמו לקתוליות.
בנציון נתניהו, בקלאסיקה שלו, ” מקורות האינקוויזיציה בספרד של המאה החמש עשרה “, כתב כי “מספר היהודים במהלך הגירוש הסתכם בכ- 225,000” וכי בין 200,000 ל -230,000 יהודים התאסלמו בקתוליזם בין 1391 ל- 1392, אז מהומות נגד יהודים החלו בסביליה – התפרעות שזרעה את זרעי האינקוויזיציה.