תושבי גואה בעלי אזרחות פורטוגלית מרויחים יותר

על גואה לברך על אזרחים השבים לארץ מולדתם

שנים-עשר אנשים ממוצא גואן המחזיקים באזרחות זרה הראו רצון לחזור לארץ האם. הם נולדו בגואה או היו להם הורים שנולדו בגואה. הם פנו לאספן צפון גואה כחלק מהנוסח הרשמי לרכישת אזרחות הודית במה שניתן לומר כי מדובר במקרה של הגירה הפוכה. הם כוללים אזרחים מפקיסטן, קניה, נפאל ואירן, ובאופן מפתיע מאוד, גם מפורטוגל וצרפת. מכיוון שהודו אינה מכירה באזרחות כפולה, עליהן לוותר על הלאום הנוכחי שלהן. היישומים שלהם יעברו מיון ואבחון ברמות שונות של ממשלת המדינה והממשל המרכזי ועשויים לקחת זמן.

גואנים החלו להתיישב בחו"ל גם בתקופות הקולוניאליות. מאז השחרור מספר גדול של גנים היגרו למדינות אחרות, כולל פורטוגל. לאחר הקמת האיחוד האירופי שאיפשר ויזה משותפת לאירופה, פנו מספר גנים לעבר פורטוגל, אשר השאירה את הדלתות למתן אזרחות לנתיניה בגואה, דמן ודיאו. החזקת דרכונים פורטוגזים אפשרה למהגרי גואן לנוע בחופשיות באיחוד האירופי ולעבוד בכל אחת ממדינות האיחוד. גם הגנים המחזיקים באזרחות פורטוגלית קיבלו משכורות טובות יותר בעבודות במדינות המפרץ מאשר הגנים המחזיקים באזרחות הודית. כמו רוב המהגרים, גורים אלה התיישבו במדינות זרות לצורך הזדמנויות כלכליות טובות יותר, לקיום חיים טובים ולהעניק למשפחותיהם חיים טובים וילדיהם חינוך טוב. בדרך כלל אזרחי המדינות המקוריים לא מתייחסים למהגרים כשווים ויש הרבה אפליה גזעית, חברתית וכלכלית. תרבות החיים והעבודה בארצות זרות גוזלת מהם את הפריבילגיות שהם נהנים במולדתם. לעיתים קרובות הם מתמודדים עם סוגיות פסיכולוגיות, במיוחד כאלה שאינם יכולים להתפשר על התרבות והאתוס שלהם. מכיוון שהמהגרים אינם מקובלים בחברה המיינסטרים, הם חיים במובלעות שלהם. גם רוב מהגרי הגואן התגוררו בסמיכות לחברי הקהילה שלהם, למשל בסווינדון באנגליה. השהות עם חברי הקהילה שלהם, המציגה במידה מסוימת את הניכור הנובע מהתרחקות מהבית. תרבות החיים והעבודה בארצות זרות גוזלת מהם את הפריבילגיות שהם נהנים במולדתם. לעיתים קרובות הם מתמודדים עם סוגיות פסיכולוגיות, במיוחד כאלה שאינם יכולים להתפשר על התרבות והאתוס שלהם. מכיוון שהמהגרים אינם מקובלים בחברה המיינסטרים, הם חיים במובלעות שלהם. גם רוב מהגרי הגואן התגוררו בסמיכות לחברי הקהילה שלהם, למשל בסווינדון באנגליה. השהות עם חברי הקהילה שלהם, המציגה במידה מסוימת את הניכור הנובע מהתרחקות מהבית. תרבות החיים והעבודה בארצות זרות גוזלת מהם את הפריבילגיות שהם נהנים במולדתם. לעיתים קרובות הם מתמודדים עם סוגיות פסיכולוגיות, במיוחד כאלה שאינם יכולים להתפשר על התרבות והאתוס שלהם. מכיוון שהמהגרים אינם מקובלים בחברה המיינסטרים, הם חיים במובלעות שלהם. גם רוב מהגרי הגואן התגוררו בסמיכות לחברי הקהילה שלהם, למשל בסווינדון באנגליה. השהות עם חברי הקהילה שלהם, המציגה במידה מסוימת את הניכור הנובע מהתרחקות מהבית. למשל בסווינדון באנגליה. השהות עם חברי הקהילה שלהם, המציגה במידה מסוימת את הניכור הנובע מהתרחקות מהבית. למשל בסווינדון באנגליה. השהות עם חברי הקהילה שלהם, המציגה במידה מסוימת את הניכור הנובע מהתרחקות מהבית.

יחד עם זאת הכנסות טובות יותר ושירותים טובים יותר שומרים על מהגרים שמחים מספיק כדי להצדיק את הגירתם ממולדתם לעצמם. כך המהגרים חיים בדילמה רב שנתית, האם עליהם להמשיך לחיות במדינה הזרה מכיוון שהם מרוויחים טוב יותר ונהנים מחיים טובים יותר או שמא עליהם לחזור לארץ מולדתם כאל האפליה הגזעית, החברתית והכלכלית והמחלה – הטיפול היה מכדי לשאת אותם. למרות שממשלת המדינה הזרה מכירה בהם כאזרח שווה לאזרחים אחרים, החברה של אותה מדינה מתייחסת אליהם כאזרחים סוג ב '. התחושה של "לא כאן ולא שם" מייסרת את העולים יום ולילה. מאות גנים מכרו את נכסי אבותיהם כדי ליצור התחלה חדשה בארצות זרות.

לכל אחד משנים עשר המבקשים לאזרחות הודית ודאי היו סיבות אישיות משלהם להחליט על דעתם לוותר על אזרחותם הזרה ורוצים אזרחות הודית. הם האנשים הטובים ביותר שיספרו לנו מה גרם להם לחזור לארץ האם שלהם. לרוב, הסיבות לעולים שחזרו לארץ מוצאם הן חוסר ביטחון הנובע מהמצב הנוכחי במדינות בהן הם חיים, או רצון סנטימנטלי עז לבלות את שארית חייהם על האדמה בה הם ואבותיהם נולדו. על גואה לברך על חזרתם של גנים אלה לשורשיהם. על הממשלה, החברה וקבוצות החברה האזרחית לעשות הכל כדי לגרום להם להרגיש בבית כשהם מקבלים את אזרחותם ההודית ומתיישבים בגואה. נקווה שיותר ויותר יעדים המחזיקים כיום באזרחות זרה חוזרים לארצם. הם היו צפויים להגיע לכאן עם חסכון נאות שיוכלו להשקיע בקניית נכסים למגורים או בהקמת עסקים. או אם הם רוצים פשוט ליהנות משאר חייהם לחיות בעיקר מהחסכונות שלהם, אין מקום טוב יותר מגואה לספק להם את הסביבה הנכונה.

התקשר אלינו:

03-5561616

צור איתנו קשר:

Sfaradpas@gmail.com

כתובת המשרד:

רח' י.ד. ברקוביץ' 4, תל-אביב