בתי כנסת של יוצאי ספרד ביוון

בית כנסת עץ חיים, חניה, כרתים (סאלי אברמס)

לפני שבועיים, אני ובעלי  למדנו  בתפילות קבלת שבת בבית הכנסת עץ החיים (עץ החיים).

לא, לא בית הכנסת בפיטסבורג, בו נרצחו 11 מתפללים במהלך שירותי שבת לפני שנה.

השתתפנו ב”עץ חיים “אחר. כדי לבקר בבית כנסת זה, עליכם לקחת את עצמכם ליוון, לאי כרתים, לעיירה חניה. לך ברחוב קטן וצר שמוביל הרחק מהנמל הוונציאני הציורי. שם, בין חנויות מזכרות וטברנות, תמצאו אותה. בית כנסת שחולק את שמו עם זה בפיטסבורג… ואולי עוד משהו.

בית   הכנסת עץ חיים בחאניה מתוארך למאה ה-  17 . היא נבנתה במה שהייתה כנסיה קתולית מהמאה ה -15 מהתקופה הוונציאנית. בשנת 1645 הציעו שליטי כרתים את הבניין הנטוש לקהילה היהודית.

החיים היהודיים בכרתים הם מימי קדם. יהודים דוברי יוונית אלה היו רומניוט , אחת הקהילות היהודיות הוותיקות ביותר שקיימות. הייתה להם שפה משלהם, יהודית-יוונית , ניב יווני שהכיל עברית יחד עם כמה מילים ארמיות וטורקיות. יהודי רומניוט נבדלים מיהודים ספרדים (ספרדים) שהגיעו לאימפריה העות’מאנית לאחר גירוש ספרד בשנת 1492.

לאורך מאות השנים היהודים בכרתים היו עדים ומעמדו ברצף של אימפריות שכבשו את האזור – הרומאים, הביזנטיים, הערבים האנדלוסיים, הוונציאנים והעות’מאנים.

אם היית מבקר בכרתים במהלך ימי הביניים היית מוצא יהודים שהתפרנסו כבעלי מלאכה; בעלות על אדמה נאסרה עליהם. הם עבדו כחייטים, סנדלרים, אופים, אורגי משי וצבעים. חלקם היו רופאים, חלקם עורכי דין. אחרים העתיקו ספרים למחייתם. הקהילה ייצרה חוקרים, רבנים ופילוסופים מכובדים בתלמוד.

בסוף  המאה ה- 19 , בתוך חוסר הוודאות לגבי גורל האימפריה העות’מאנית וה סערה סביב שאלת איחוד כרתים עם יוון היבשתית, החלו יהודים להגר. עד שנת 1941 הייתה חניה הקהילה היהודית היחידה בכרתים, בה היו כ -330 יהודים.

ואז פלשו הנאצים. ב- 29 במאי 1944, כל הקהילה היהודית בחאניה נעצרה ונכלאה. ב- 8 ביוני 1944 הם הועמסו על המשא הגרמני  טאנאיס והועברו ליבשת יוון לצורך גירוש למחנה ריכוז. בדרך טורפדה הספינה על   ידי צוללת בריטית. איש מבין 265 שבויי היהודים לא שרד. רק קומץ מיהודי חניה, אלה שהצליחו להתחמק מהנאצים, שרדו את המלחמה.

בית הכנסת ‘עץ חיים’ הושאר בהריסות ויכול היה לזלוג בתהום הנשייה אלמלא מאמציו של  ניקוס סטברולקיס , אמן, מלומד ופעיל יהודי יווני, שעמד בראש שיקום בית הכנסת. סטברולייקיס איחד כוחות עם קרן האנדרטאות העולמית וקבוצה של אזרחים פרטיים ונדבנים. בית הכנסת נפתח מחדש באוקטובר 1999. בבניין יש גם מקווה משוחזר ומתפקד ומוזיאון המציג את ההיסטוריה היהודית של כרתים.

בטקס חנוכת בית הכנסת, אתגר רב אורח מסלוניקי את סטווארולקיס: מה תעשה מחר, כשישאר לנו? האם זה יהיה מוזיאון?

זה מה שמייחד את בית הכנסת הזה. בניגוד לכל כך הרבה בתי כנסת משוחזרים שהפכו למונומנטים ליהודים מתים או גולים, בית כנסת זה מלא חיים. עץ חיים, המגדיר עצמו “מקום של תפילה, זיכרון ופיוס”, הוא אוצר קהילתי שמושך אליו יהודים וגם לא יהודים.

ראינו זאת בעצמנו כאשר למדנו  בקבלת  שבת . מקדש הרומניוט (בימה הממוקם על הקיר המערבי, ארון התורה שנמצא על הקיר המזרחי, ספסלים שזורים בשורה בשורות הפונות למרכז) היה מלא 50-60 מתפללים. חלקם הגיעו מהקהילה היהודית הקטנה של חניה, הכוללת מספר ישראלים. השירות גם משך תיירים כמונו, יחד עם תושבים לא יהודים.

ארון התורה, בית כנסת עץ חיים, חניה, כרתים (סאלי אברמס)

חבר ישראלי בקהילה ארגן את השירות, והזמין אנשים שונים שנכחו להוביל את התפילות בעברית. איזה כיף היה לשמוע את המילים המוכרות הללו מושרות למנגינות שונות לחלוטין! פזמון המזרחי של אדם אחד, שנמסר בקול מדהים ובאדיקות נוקבת-נשמה, הותיר אותנו רועדים. מעולם לא שמעתי דבר כזה.

לאחר השירותים התאספו אנשים בסוכה המעוטרת להפליא כדי לומר קידוש על היין והמוצי על חלה ביתית. העפתי מבט סביבי, לא בטוח מי יהודי ומי לא, מי מקומי ומי לא. זה לא משנה. תחושת  הקדושה  (קדושה) הייתה מוחשית, התגשמות של שמות כה, ח, כשאמר אלוהים לבני ישראל: “ויהפכו אותי למקדש שאוכל לשכון בתוכם”.

לאחר תפילות קבלת שבת הסוכה היפה הזו והחצר הסובבת אותה היו מלאות באנשים שאומרים קידוש ועושים את המוצי על חלה ביתית. (סאלי אברמס)

כפי שאמר הרב מנחם מנדל מקוצק מהמאה ה -19, כשנשאל היכן אלוהים קיים: “אלוהים קיים בכל מקום שהאדם נותן לו להיכנס”.

עץ חיים ב Hania חגגו 20 שלה ה  יום השנה במהלך חודש אוקטובר, אירוח אירועים מיוחדים רבים למען הקהילה.

בית הכנסת “עץ החיים” בפיטסבורג ציין גם  השנה יום נישואין  , שנה מאז הוחלפו חבריו על ידי אדם שנצרך בשנאת יהודים.

בעוד שבתי כנסת אלה חולקים שם, ושניהם ידועים באימה, הנסיבות שונות. בחאניה האתגר היה להחזיר את החיים לבניין משוחזר ביישוב יהודי זעיר, אך כזה שחבריו לא חוו בעצמם את ההרס. בפיטסבורג, הטראומה שלהם ממקור ראשון ורעננה.

עם זאת, מה שמשותף לשתי הקהילות הללו הוא חוסן החזק כל מה שאנחנו מוקירים כיהודים. ” התורה היא עץ חיים לכל מי שאחז בה ” , אנו מתפללים.

ראיתי את זה בחניה. וזה היה מוצג בפיטסבורג, שנה לשנה לטבח בסימן תפילה, לימוד תורה ופרויקטים ברחבי הקהילה.

מי ייתן ושני בתי כנסת אלה ימשיכו להיות עצי החיים לקהילותיהם, בברכה את כל מי שמוכן להכניס את אלוהים.

התקשר אלינו:

03-5561616

צור איתנו קשר:

Sfaradpas@gmail.com

כתובת המשרד:

רח' י.ד. ברקוביץ' 4, תל-אביב

דילוג לתוכן

Managed by Immediate LForce