1. ארכיאולוגיה העתיקה ביותר

היו יהודים במרוקו במשך 2,000 שנה לפחות, כאשר כ -30,000 יהודים ברחו לצפון אפריקה בעקבות חורבן בית המקדש השני. הוא האמין שהיו שם יהודים אפילו מוקדם יותר, אולי כבר לפני 2500 שנה. העדויות העתיקות ביותר הידועות לחיי היהודים במדינה הן שתי מנורות שמן בצורת חנוכייה מהמאה ה -3, שנמצאה באתר וולוביליס, עיר רומית שהייתה בעבר בקצה הדרום-מערבי של האימפריה, היום בסמוך לעיר פאס. נמצאו מצבות יהודיות, חלקן בעברית וחלקן ביוונית, כאשר אחת מתייחסת לראש בית הכנסת.

אחת משתי מנורות שמן שנמצאו בוולוביליס, כיום במוזיאון לארכיאולוגיה של רבאט

2. תור הזהב של סובלנות ולימוד יהדות

לאחר הכיבוש הערבי הראשון בשנת 703, מרוקו ובמיוחד פאס שררה רוח סובלנות שמשכה אוכלוסייה מגוונת, כולל יהודים רבים שתרמו את יכולותיהם המסחריות. בעיר העתיקה התפתחה קהילה משגשגת ותוססת, המכונה מדינה. זה קרץ בעידן הזהב לקהילה היהודית שנמשכה כמעט 300 שנה, מהמאות ה -9 עד ה -11 וראתה את יצירת הישיבות, מושכת ומייצרת חוקרים, משוררים ודקדוקים מבריקים. הסובלנות לתקופה זו הותירה חותם רב עוצמה בתרבות המרוקאית. כיום, מוזיאון היהדות המרוקאית בקזבלנקה הפרברית הוא המוזיאון היחיד בנושא היהדות בעולם הערבי.

בית הכנסת אבן דהן, פאס

3. זמנים אפלים יותר

אחת מתקופות הרדיפות הקשות של היהודים במרוקו הייתה בתקופת שלטון שושלת אלמהאדס (1121 – 1269), שושלת מוסלמית רדיקלית שנשאה לאכוף שמירה קפדנית ואדוקה על הטקסים והחוקים של האיסלאם. יהודים עמדו בפני התאסלמות או מוות, והכריחו רבים להתגייר, או לפחות להעמיד פנים (מה שהיה אפשרי בגלל הדמיון הרב בין מנהג יהודי לאיסלאם). בשנת 1557 כתב ההיסטוריון היהודי הספרדי, ג’וזף הכהן, על הרדיפה העזה לפיה “לא נותרו שרידים מישראל מטנג’יר בקצה הצפוני של המדינה, 100 ק”מ דרומית לנמל מהדיה.”

האלמוהדים המאוחרים יותר לא הסתפקו ביהודים שקיבלו שהם קיבלו את האיסלאם על עצמם ואילצו אותם ללבוש בד צהוב לכיסוי ראש, מה שהפך אותם למוקד של בוז ותקיפה גדולים עוד יותר.

מקדש בית אל בקזבלנקה, מרוקו

4. בית הרמב”ם

הרב משה הרמב”ם, מגדולי התורה הפוריים והמשפיעים ביותר בימי הביניים, התגורר בפאס בין השנים 1159 – 1165. במקור מקורדובה בספרד, ברח עם משפחתו כדי להימלט מרדיפות היהודים באלמהאד. (מאוחר יותר אותה רדיפה תראה אותו עוזב את פאס, מזרחה למצרים. זה היה בפאס שהרמב”ם, כמו גם עבד כרופא לסולטאן, כתב את ההסבר המונומנטלי בן 14 הכרכים של החוק היהודי, משנה תורה. בית האבן בו התגורר עדיין עומד.

בית הרמב”ם בפאס, שם התגורר וכתב את קוד הכרך למשפט יהודי בן 14 כרכים

5. מלאח, הרובע היהודי במרוקו.

המלא הראשון , רובע מאולץ ליהודים, נוצר בשנת 1438 בפאס והמשיך לתקופות האחרונות. העילה המקורית שניתנה הייתה כי קברו של קדוש מוסלמי אותר במדינה. לפי צו מלכותי, כל הלא-מוסלמים נצטוו לעזוב ולהתיישב במקום אחר. פירוש המילה מלה הוא מלח מכיוון שהרובע היהודי החדש התבסס על פיקדון מלח. זה היה הראשון מבין עשרות אזורים כאלה, שבגלל המסחר היהודי הפכו לאזורים עמוסים עבור שווקים ומסחר. המלאחהיה מוקף לעיתים קרובות בחומה עם שער מבוצר ובדרך כלל ממוקם בסמוך לארמון המלוכה או למעון המושל, על מנת להגן על תושביו מפני פרעות חוזרות, שכן תושביה מילאו תפקיד חיוני בכלכלה המקומית. עד היום יש למלה שווקים שוקקים ומלאי חיים, ורבים משמות הדרכים שלהם נושאים את זכרם של אוכלוסיות יהודיות שוקקות שפעם.

הכניסה למלחה של פאס

6. ראש ממשלה יהודי

אהרון (הארון) אבן באשאש, היה רק ​​אחד מהיהודים הרבים שהגיעו למעמד הגבוה ביותר של הווזיר, במרוקו. אבן בטש, איש חצר ואיש אמונו של הסולטאן עבד אל אל-חק, עבר למרוקו בגלל האינקוויזיציה במולדתו ספרד והתיישב בפאס. לאחר קשר ממושך עם בית המשפט כבנקאי או גובה מיסים, הוא מונה לווזיר בשנת 1464. כתוצאה מהשפעתו מונה שאול אבן בטש, קרוב משפחה, למפקד המשטרה ומנהל ארמון הסולטן.

אבן בטש הטיל מיסים כבדים על האוכלוסייה אך הואשם על ידי המנהיגים המוסלמים בשימוש הכסף לתמיכה ביהודי העוני של העיירה. בנוסף, הוא נתפס כמפר את הקוד לדימים (מיעוטים לא מוסלמים) בכך ששירת במשרד כה גבוה, רכוב על סוסים וחובש חרב. כתוצאה מכך מנהיגים מוסלמים הסיתו את ההמון לתקוף את הרובע היהודי. הסולטן והווזיר היהודי שלו נרצחו.

בית הקברות היהודי של מרקש,

7. ענקי הקבלה

במרוקו התגוררו כמה מגדולי המקובלים בעולם היהודי כולל הרב חיים אבן עטר, הידוע גם בשם אור החיים (אור החיים) לאחר פרשנותו הקבלית לתורה. רבי אברהם בן מרדכי אזולאי (בערך 1570–1643) היה עוד ענק כזה שכתב פרשנות על הזוהר.

בין אתרי העלייה לרגל למטיילים יהודים במרוקו, הפופולרי ביותר הוא קברו של רבי יהודה אבן עטר בפאס (1655–1733), שכיהן כרבה הראשי של פאס. אדם קדוש ואדוק, הוא היה ידוע כעובד פלא והיה נערץ על ידי היהודים המקומיים והמוסלמים כאחד, שסירבו לקבל משכורת מהקהילה.

מסופר כי הרב בן עטר הוכנס לכלא והושאר שם עד שהקהילה היהודית שילמה כופר כבד בכדי לשחררו, אך הסכום היה גדול מדי. הרב נשאר בכלא עד שהמושל החליט להשליך אותו לגוב האריות. במקום להכות אותו, השומרים היו עדים לו יושב בשקט על האדמה וממשיך בלימודיו כשהאריות מכופפים סביבו בכבוד. ברגע שהודיעו לו, המושל שחרר את הרב והעניק לו כבוד רב.

קברו של רבי יהודה אבן עטר, פאס

8. הגנה על יהודיה

כמושבה צרפתית, מרוקו הייתה נתונה לגזרות אנטישמיות מצרפת וישי של בעלות הברית הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1941 סירב הסולטן מוחמד החמישי לגרש את 250,000 יהודי מרוקו למפעלי ההרג באירופה. למרות העמדה הזו כדי להגן על הקהילה היהודית, הוטלו על מרוקו כמה חוקים אנטישמיים, כאשר יהודים העובדים בממשל הקולוניאלי, רופאים, בנקאים, רוקחים, עיתונאים, מורים, אחיות בבית חולים ואחרים נאלצו לזנוח את תפקידי התעסוקה. ב- 7 בנובמבר 1942 נחתו כוחות אמריקאים על חופי מרוקו במסגרת מבצע לפיד והשתלטו במהירות על המדינה.

9. הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם המוסלמי

בשנת 1948, לפני שהרוב החל לעבור לישראל, מנתה הקהילה היהודית של מרוקו 265,000 מה שהפך אותה לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם המוסלמי. שלוש סיבות יכולות להסביר זאת. ראשית, המשך נוכחותה של קהילה יהודית ללא גירושים, שנית הזרם הגדול של יהודי ספרד מהאינקוויזיציה שם בשנת 1492 ולבסוף, מלבד החריג הבולט של שלטון אלמהד, יהודי מרוקו לא הומרו בכוח עם מיעוטים או דהימי , שקיבלו הגנה מפני המלך בתמורה לדמי הגנה.

10. הקמת מדינת ישראל

 

כיום יש בישראל כמעט מיליון יהודים ממוצא מרוקאי

הקמת מדינה יהודית בשנת 1948 נתקלה בפרעות בעיירות אוג’דה וג’רדה שבצפון מזרח, שם נהרגו 43 יהודים וכ -150 נפצעו בידי המוסלמים המקומיים. זה הניע את היהודים לברוח מהמדינה. בשנת 1961 פתחה ישראל במבצע יכין, על שם אחד מעמודי התווך של מקדש שלמה כדי לסייע למאמצי העלייה (הגירה). עד שנת 1964 עזבו יותר מ -97,000 יהודים את מרוקו, בעיקר לישראל שם יש כיום כמעט 1,000,000 יהודים ממוצא מרוקאי.

כיום חיים 2,500 יהודים במרוקו, בעיקר בקזבלנקה. לקהילה יש יחסים טובים עם המלך מוחמד השישי שמעודד סובלנות דתית. במרוקו יש עשרות בתי כנסת משומרים להפליא ופעילים.