קרם הגנה ובית כנסת: חופשת אביב באיים הקריביים
Photo by Diego Caumont: https://www.pexels.com/photo/white-and-red-concrete-house-near-green-grass-field-under-white-clouds-and-blue-sky-during-10562006/
זה היה שבת בחופשת האביב, ואני הייתי באי האנטילים ההולנדיים של קוראסאו. וכך, כמו יהודים רבים שהגיעו לארץ, שמתי את קרם ההגנה שלי, התאימתי את הסנדלים והתחלתי לחפש את הקהילה היהודית המקומית. המסע שלי הוביל אותי די מהר לקהילת מקוה ישראל, המקדש העתיק ביותר בחצי הכדור המערבי.
נכנסתי אל המקדש המפואר של הסנואה, מילה לאדינו יהודית-ספרדית לבית הכנסת. הפריסה של הבימה המוגבהת , במרכז החדר, היתה בדיוק כמו המקדש הגדול של יוסאבאד קנישה, מילה פרסית יהודית לבית כנסת, של נעורי בטהראן, איראן. אף על פי שחול לבן עדין כיסה את רצפת בית המקדש הקאריבי, ושטיחים פרסיים ארוגים על הרצפה של עמיתו המזרח תיכוני, בשני בתי הכנסת היו נוהגים ספרדים דומים.
הספרדים הם בעיקר צאצאיהם של יהודים מחצי האי האיברי, אך המונח כולל גם את הקהילות היהודיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, המתרגלות אותם חוקים ומנהגים. בית הכנסת “מקוה ישראל-עמנואל” נוסד בשנת 1723 על ידי יהודים מגרמניה ופורטוגל שהקימו מחדש את חייהם בחברה הסובלנית יותר של הפרובינציות ההולנדיות העצמאיות. כמו כן, בעיר הולדתו הנוכחית של שיקגו, קהילת האחווה הפורטוגזית בישראל נוסדה בשנת 1914 על ידי צאצאיהם של ניצולי האינקוויזיציה הספרדית שהקימו מחדש את חייהם בארצות הברית.
המתפללים בבית הכנסת של האי היו מורכבים משטיח אקלקטי של גזעים ותרבויות. יהודים מצפון אמריקה ואמריקה הלטינית, אירופה ואסיה, היו מיוצגים היטב. הקהילה האירופית, במיוחד, בעיקר אזרחים הולנדים, היו או לחופשה או לחיות באיים הקריביים על בסיס משרה חלקית. חברות תעופה KLM להפעיל טיסה ללא הפסקה בין אמסטרדם ו Curacao באופן קבוע. מתפללים לא-מקומיים אחרים, כמוני, היו נוסעים באוניות השייט הסמוכות; להוטים למקסם את השהייה הקצרה שלהם על האי על ידי ביקור ציון הדרך הבולט ביותר שלה. היום, נערה אמריקאית חוגגת את בת המצווהשלה עם פמלייתה של אורחים שהצטרפו אליה ביום המיוחד הזה.
משמאלי, לבושה בגלימה פרחונית ארוכה עם ראש-ראש תואם ועגילים תלויים, ישבה ידידי החדש, ג’מימה. היא תפסה את מגן דוד סביב צווארה והתנודדה מצד לצד, בעוד החזן מדקלמת את התפילה בקול עמוק ומרתק.
באופן דומה, בקהילת האחווה הפורטוגזית בישראל בשיקגו, שילוב של מסורות שונות מרקע אתני של חברים מוסיף לעושר החוויות של היהודים בגולה. החברות מהווה מגוון של לאומים ממדינות אמריקה הלטינית כמו מקסיקו, ברזיל ונצואלה, למדינות המזרח התיכון כמו ישראל, איראן, עיראק, מרוקו ותוניסיה.
לאחר התפילה הלכתי לחזן טרכט, המנהיג הרוחני של הקהילה, לאחל לו שלום שבת. אחר כך הלכנו לעבר החצר המרוצפת בחוץ, ועד מהרה פיתחנו קרבה חמה. הייתי סקרן לדעת מדוע הרצפה היתה מכוסה בחול ועד מהרה נודע לי שהחול מסמל את הזמן שבו נאלצו יהודי ספרד ופורטוגל לעמעם את צעדיהם בזמן התפילה.
הזכרתי את זכרונותי הבאים ואת חינוכי במזרח התיכון. חזאן היה מעוניין לדעת יותר על הסיפור של נערה יהודית עולם רחוק כל כך שונה העדן הקאריבי של הקיום שלו. כשלחצנו ידיים כדי לומר שלום, שאלתי את חזן טרכט מדוע הוא “החזן” ולא “החזן”. בהתנהגותו הנעימה הוא אמר לי שהתשובה פשוטה למדי, כמו בהולנדית, קנטור פירושה משרה.
אם יקרה לך להיות חופשה באי של Curacao, אל תשכח לקחת הליכה קצרה אל הצומת של רחובות מסטול אבנים של חנצ’י סנואה קולומבוסראט בעיר הבירה וילמסטאד. שם, מתחת לשמים הכחולים הבהירים ומאחורי שורת הבניינים הקולוניאליים המרובים בקו החוף של מפרץ אנה אנה, תוכלו לראות בניין צהוב בוהק עם חלונות לבנים מקושטים. השלט על שער העץ הגדול הוא הזמנה מזמינה המשקפת את האידיאולוגיה של סובלנות וכבוד לכול: “המבקרים מוזמנים לסגוד לנו”.
ז’קלין סאפר מתגוררת בשיקגו ומחברת הספר “מחצאית מיני לחג’אב: נערה באיראן המהפכנית”, הזמינה בהזמנה מראש ושוחררה ב -1 באוקטובר 2019. (ספרי פוטומאק – הוצאת נברסקה) . jacquelinesaper.com.