אולי לא שמעת על ארטור קרלוס דה בארוס באסטו, אבל כשאתה צופה ב”ספרד “, פיצ’ר חדש בן 90 דקות שהופק על ידי הקהילה היהודית הקטנה בפורטו, פורטוגל, תביני מדוע הוא נקרא” דרייפוס הפורטוגזי ” “כמו דרייפוס, בארוס באסטו הורחק ממעמדו של קצין הצבא בגלל האשמות לא צודקות. 

סצנת הפתיחה של “ספרד” בת ארבע דקות מתרחשת בסוף המאה ה -15. אלפי יהודים שהופלו מקסטיליה בשנת 1492 יורדים על פורטוגל, כולל העיר פורטו. זהו נוף עירוני מימי הביניים עם ערכי ייצור שופעים להפליא. מאות ניצבים – סוחרים, קבצנים, נפחים, רבנים, כולם לבושים בבגדים תקופתיים – מתקשרים זה עם זה, מדברים בפורטוגזית ובעברית.

אבל הסכנה אורבת. המלך הפורטוגלי גזר על היהודים שלא יכולים להישאר. בזמן שיהודים מתאספים להתפלל, המונים, מנופפים בצלבים, מכריחים את היהודים לברוח מפורטוגל, ממש כפי שעזבו את ספרד.

לאחר מכן הסרט לוקח קפיצת מדרגה של 400 שנה ל -1923 בפורטו, שם ברוס באסטו, אז באמצע שנות ה -30 לחייו וקצין צבאי פעיל, הוא מנהיג הקהילה היהודית, שהתפחה (שוב) – הפעם מכיוון שמזרח אירופאים התכנסו בפורטוגל בתקווה להמשיך מערבה לצפון או דרום אמריקה. שאר “ספרד” מתמקד בניצחונות ובכישלונות של בארוס באסטו ככוח המניע של הקהילה היהודית הקטנה בפורטו.

אולם בימים האחרונים זה לא הסיפור המשכנע של בארוס באסטו שמשך את תשומת לבם של העיתונות היהודית בארצות הברית ובישראל; זו ארבע הדקות הפותחות עם מספר התוספות הגדול שלה בתלבושות תקופתיות. ארבע הדקות הללו גרמו, ככל הנראה, לסוכנות הטלגרפית היהודית (JTA) לדווח ש”ספרד “עולה יותר מ -1.2 מיליון דולר והיה” ככל הנראה ההפקה היקרה ביותר של כל קהילה יהודית אירופאית “. הארץ,   טיימס ישראל וירושלים פוסט הכל הדהד את JTA והצביע כי מדובר בכמות אדירה עבור קהילה יהודית קטנה להוציא על סרט עלילתי העוסק בהיסטוריה שלה.

“יש הרבה רומנטיקה סביב היהודים הקריפטו ולצערנו, הסיפור הוא לא האגדה המשמחת שאנשים מצליחים להיות.” 

– דרה ג’פריס 

חרדה רבה יותר הייתה JTA שציטטה מקור אנונימי – “חבר לשעבר” בקהילה היהודית בפורטו – שאמר כי הכספים להפקת הסרט נבעו מכספים שקיבלה הקהילה בגין בקשת בקשות לאזרחות פורטוגזית מצד אלה שטענו כי שורשים ספרדים / פורטוגזים.

כשנשאלו על כך, דרה ג’פריס, חברת קהילת פורטו המחלקת את זמנה בין פורטוגל למיאמי, הגנה על מעשי הקהילה היהודית בפורטו.

“כששקטנו בפינה שלנו, אף אחד לא הפריע לנו,” אמר ג’פריס לכתב העת, “אבל עכשיו כשאנחנו נראים, אנשים מפקפקים במניעים שלנו … אני שונא לומר את זה, אבל אנשים נוטים להיות לשון הרע [דיבור מרושע; רכילותי] … . אין לי מושג מי היה המקור של JTA. אולי מדובר בשוער לשעבר שפוטר או מישהו כזה. הקהילה מספקת שירות חשוב מאוד [על ידי הצבעה של מועמדים הטוענים לשורשים ספרדים], והיא עובדת עם משרד המשפטים בפורטוגל, אך היא נפרדת לחלוטין מהסרט [שהיה] במימון פרטי. “

ג’פריס לא מסר פרטים נוספים על מקור המימון, אך הוסיף כי הקהילה היהודית בפורטו משתמשת בכספיו בכדי לבצע “משימת שירות ציבורית רחבה להפליא. זה נפתח מוזיאון לאחרונה [[Sefarad]] מוצג במוזיאון. יש לנו אלפי סטודנטים ומבקרים בכל שנה ויש לנו מטרה עצומה להסביר את היהדות, את ההיסטוריה של היהודים בפורטוגל … אז הסרט הוא גם למטרה זו, לספר לאנשים את הסיפור שלנו. “

זה די סיפור. בארוס באסטו הוביל את הקהילה היהודית בפורטו משנות העשרים ועד מותו בשנת 1961. במהלך הסרט, אנו למדים שהוא לא גילה את הרקע היהודי שלו עד גיל 17, אז סיפר לו סבו הגוסס על אבותיו. בבגרותו למד אצל רבנים במרוקו, התגייר, התחתן עם יהודייה והפך את חייו למתן חיים חדשים לקהילה היהודית שנעלמה בפורטוגל.

“הרעיון [לסרט] היה של בעלי,” אמר ג’פריס. “הוא היה נשיא הקהילה לשעבר.” הקהילה דנה ברעיון וחשבה שזה יהיה רעיון טוב לעשות סרט.

קרדיט התסריט לא נוגע לאדם או אפילו לאנשים אחדים, אלא ל”החברה ההיסטורית היהודית באורטו “. ג’פריס הודה כי היה אדם אחד שבנה את הסיפור והוביל את חוד מרבית הטיוטות. “אני לא חושב שהוא רוצה להיות מוכר במיוחד, [והרבה] זו הייתה החלטה קבוצתית.”

בסרט אנו רואים את בארוס באסטו ברכיבה על סוסים אל כפרים נידחים, שם הוא מוצא כיסים של יהודי קריפטו (שכונו בעבר אנוסים וכיום מכונה פי הטבעת), שביצעו גרסאות סודיות לטקסים יהודיים במשך מאות שנים. הם מופתעים כאשר בארוס באסטו אומר להם שיש יהודים אחרים בעולם. בארוס באסטו נחוש למזג את היהודים הקריפטו הללו עם הקהילה היהודית המסורתית של פורטו, אך חלק מהיהודים מתנגדים למאבקו לכלול אותם.

“יש הרבה רומנטיקה סביב היהודים הקריפטו,” אמר ג’פריס, “ולצערנו, הסיפור הוא לא האגדה המשמחת שאנשים חושבים שהם … הייתה הרבה התנגדות מכמה רבעים, והאנוסים עצמם לא כל כך התלהבו מזה. בתחילה, [קיפולם פנימה] נראה כמו רעיון טוב, אך מסיבות לוגיסטיות ודתיות [זה לא הסתדר]. חלקם אכן התגיירו, רבים לא עשו, ולא נותרו יהודי קריפטו בפורטוגל עד כמה שידוע לי. “

אחד הרצפים הדרמטיים ביותר בסרט מתרחש בשנת 1937, כאשר הממונה הצבאי של בארוס באסטו מקבל מכתב אנונימי המאשים את הקברניט היהודי בהומוסקסואליות. האישום נדחה, אך החקירה מביאה לגילוי כי בארוס באסטו פיקח על ברית המילה של גברים יהודים-crypto. ברית המילה היא חוקית בפורטוגל בשנת 1937, אך זה מנוגד לתקנות צבאיות של בארוס באסטו להיות מעורב בה, ולכן הוא מורחק מדרגתו הצבאית ומעמדו. 

יש סצינה שלאחר מכן, בה מאשימי האשמה של בארוס באסטו נותנים אחריות. תומכיו בקהילה היהודית משמיטים את אחיהם היהודים על כך שכתבו את המכתב האנונימי בו האשימו את בארוס באסטו בהומוסקסואליות, בכך שביצעו את חטא לשון הרע, שגרם לו נזק כה רב. 

זה אירוני שלשון הרה, הערה אנונימית מזיקה, היא נקודת עלילה מרכזית בסרט, מכיוון שכך גם איפיין ג’פריס את תגובת התקשורת היהודית לסרט.

“ספרד”, בבימויו של לואיס איסמאעל ונכתב על ידי האגודה ההיסטורית היהודית באורטו, זורם כעת באמזון פריים וישוחרר ב- 15 בדצמבר ב- iTunes.