ההיסטוריה של היהודים בפורטוגל קדמה להקמתה הרשמית של המדינה בשנת 1143 לספירה, שכן יהודים חיו בממלכה במשך אלפי שנים, עוד לפני האימפריה הרומית. העם היהודי שגשג בארץ, גורש מהארץ, חזר, ובשש השנים האחרונות חווה לידה מחדש.
במהלך המאות ה -12 עד ה -15, הקהילה היהודית הקטנה בפורטוגל, שמנתה כ -70,000 איש, שגשגה והייתה נחשבת ותפסה תפקידים בולטים בממלכה.
עם מתן צו הגירוש הספרדי בשנת 1492, כ -120,000 יהודים ספרדים ברחו לפורטוגל, אף שהפורטוגלים הוציאו צו גירוש משלה בשנת 1496, מה שגרם ליהודים לברוח לטורקיה, מרוקו, סוריה, אמסטרדם ומדינות אחרות.
חלקם נותרו כיהודים מתרגלים והסתתרו; קהילה של “יהודים סודיים” המשיכה להתאמן בהרי פורטוגל והתגלתה במאה ה -20. אחרים התגיירו; אלפים נהרגו.
צו הגירוש לא הוסר אלא במאה ה -19. כתוצאה מכך, לא הייתה מעט הזדמנות לקהילה יהודית פורחת עד לאחרונה.
בסוף המאה ה -19 החלו להגיע מתיישבים יהודים ממרוקו וגיברלטר, כמו גם סוחרים אשכנזים מפולין, רוסיה וגרמניה, שהקימו קהילה בליסבון ובהמשך פורטו, כך שעד תחילת המאה העשרים. , המנהג היהודי חזר לפורטוגל.
טoday, בפורטוגל מתגוררים בין 5,000 ל -6,000 יהודים עם הרוב בליסבון ובפורטו, שבקהילותיהם יש כ -500 חברים רשמיים כל אחד. שאר היהודים פזורים ברחבי פורטוגל ואינם קשורים לקהילות דתיות.
יש גם קהילה קטנה בבלמונטה – 85 אנשים מהאזור התאסלמו בשנת 1991. “הם היו היהודים הקריפטו-פורטוגלים האחרונים”, אמרה דארה ג’פריס, מנהיגת הקהילה היהודית בפורטו.
הרוב המכריע של חברי הקהילה היהודית בפורטוגל הם צאצאים ממשפחות ספרדיות מסורתיות שחיו במשך מאות שנים במדינות בלקן כמו מקדוניה, יוון, בולגריה ויוגוסלביה לשעבר, וכן במדינות ערב או מוסלמיות, כולל טורקיה, לבנון, סוריה. , מרוקו, אלג’יריה, מצרים, תוניסיה ולוב.
במקומות אלה, נישואים בין יהודים ממוצא פורטוגלי ליהודים ממוצא ספרדי היו נפוצים במשך דורות רבים. הקהילה היא אפוא קהילה מעורבת, עם רקע אורתודוכסי, ליברלי, אשכנזי וספרדי המשולב בקהילה אחת.
דארה ג’פריס מחלקת את זמנה בין פורטוגל למיאמי, שם היא עוסקת בעריכת דין. היא נולדה בספרד להורים אמריקאים לשעבר, שעברו לפורטוגל כשהיתה בת שמונה. כחברה במועצת הקהילה היהודית, ועם בעלה, לשעבר נשיא המועצה, משפחתה מעורבת באופן אינטימי בקהילה ומובילה מאמצי תיעוד ומחקר במחלקת התרבות שם.
“פורטוגל היא יעד מוביל באירופה ובעולם, מכיוון שיש לה היסטוריה רבה, והיא מדינה ידידותית ומסבירת פנים, ועבור יהודים היא מאוד בטוחה.
“גם תחת הפאשיזם היהודים הצליחו לפלס דרכם”, אמר ג’פריס וציין כי “פליטים מגרמניה הנאצית מצאו את דרכם לחירות דרך פורטוגל.”
ברכה בתיירות, מתקני כשרות והשקעה
פיהודי אורטוגזיה “מסבירי פנים”, אמר ג’פריס, ונהנים מתשתיות יהודיות חזקות, כמו מרכזי נוער, מסעדות כשרות וסידורי בתי מלון, מקווה ומוזיאונים.
בשנת 2019 נחנך בפורטו מוזיאון יהודי על ידי נשיא ארגון “בני ברית אינטרנשיונל”. השנה נוסד בפורטו מוזיאון שואה בשיתוף פעולה עם בינלאומי “בני ברית” ומוזיאוני שואה ברחבי העולם – הראשון בחצי האי האיברי.
לדברי ג’פריס, בקהילה היהודית של פורטו חברים יותר מ -30 מדינות, בית דין רבני משלה ובית קברות.
לקהילה יש “גישה אקומנית” להתייחס לשכנותיה הלא יהודיות, והיא מתמקדת בחינוך והסברה, תוך שיתוף פעולה בפרויקטים משותפים עם הבישולים הקתוליים והקהילות המוסלמיות ומקרינה “תמונה טובה של הרמוניה בין-דתית”.
ובכל זאת, אין פורטוגל חינוך איכותי לילדים בנושאי יהדות ועם יהודים, והאנטישמיות החלה “להתגלע, כמו באירופה כולה. אז זה משהו שאנחנו מאוד מרוכזים בו והסיבה שלנו לפתיחת מוזיאון השואה, “אמר ג’פריס.
“מעטים ידעו על השואה בפורטוגל כשגדלתי.”
אמיתות התפשטו היום, המשיכה, כשקריקטורות פוליטיות אנטישמיות והערות על יהודים, מגיפת הנגיף הכלילי העולמי וחיסונים התרבו בעיתונות.
עם זאת, בסך הכל הקהילה פורחת, על פי מי שמכיר אותה, וחוותה לאחרונה לידה מחדש.
בשנים 2012 ו- 2013 שוקם בניין בית הכנסת הראשי בפורטו; החגיגות הראשונות נערכו עם מאות אנשים, ונפתח מלון כשר לשרת תיירים יהודים.
בשנת 2015 אושרה חקיקה המאפשרת לצאצאי יהודים ספרדים שגורשו מפורטוגל לרכוש אזרחות פורטוגלית.
במהלך שש השנים האחרונות החוק ראה השפעות חיוביות באופן גורף. “ישנה צמיחה עצומה בקהילה היהודית הפורטוגלית בכלל; השקעות של מיליארדי יורו על ידי ספרדים בכלכלה הלאומית; בניית חדרי תפילה החדשות, מקוואות , בתי קברות יהודים, אחדות ( “אחדות”) מרכזים לנוער, ובתי מלון כשרים, מסעדות ומרכולים; מוזיאונים יהודיים; מרכז חב”ד; מוזיאון שואה; קולנוע יהודי והפקת ארבעה סרטי היסטוריה שזכו בפרסים בינלאומיים. “
הקהילה אירחה גם “כנסים רבים, פסטיבלים, קונצרטים למוסיקה בלאדינו, מרכזי תרבות יהודיים. . . [מממן] מיחזור התאוששות ארכיונים מהאינקוויזיציה (שהיו נרקבים ובסכנתם לאיבוד לתמיד). . . [ועידוד] תיירות יהודית המונית, כולל עשרות אלפי תיירים ספרדים “, דיווחה.
באשר לאלפי צאצאי יהודים פורטוגלים החיים מחוץ לפורטוגל, זהותם נשמרה לעיתים רחוקות, אם כי יש הרבה מה לשמר, לדברי ג’פריס. זה כולל את השפה של לאדינו, כמו גם את הזיכרונות של יהודי פורטוגל.
באמצעות מוזיאוני פורטו היא מקווה להפיץ ידע על יהודי פורטו והיסטוריהם.