הסדר המשפטי: מתי נדרשת התערבות שיפוטית במינוי?

אחד הטקטיקות הנפוצות ביותר של צדדים המבקשים לעכב הליכים משפטיים או להתחמק מבירור סכסוך מהותי היא יצירת "מבוי סתום" (Deadlock) בשלב בחירת זהות הבורר. מאחר שהליך הבוררות נשען כולו על הסכמה, צד סרבן יכול פשוט לדחות שוב ושוב כל שם של בורר מוצע, ובכך לנסות לסכל את קיומו של ההליך המשפטי.

כדי למנוע תופעה זו, חוקק סעיף 8(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1967, המהווה את מנגנון חילוץ המבוי הסתום הסטטוטורי של מדינת ישראל. הסעיף קובע כי נתגלע סכסוך בין צדדים להסכם בוררות, והבורר לא נקבע בהסכם או על פיו, או שהבורר נתבקש לפעול ואינו יכול או אינו מתחיל לפעול, רשאי בית המשפט, לבקשת צד להסכם, למנות את הבורר.

פנייה לבית המשפט בשלב זה אינה אקט טכני, אלא מהלך ליטיגטורי רגיש. זהות הבורר שימונה תכריע במידה רבה את גורל התיק כולו. משרדנו מנתח באופן מדוקדק את מאפייני הסכסוך ומנהל את הבקשה בבית המשפט כדי להבטיח את מינויו של הגורם המקצועי המיומן ביותר.

תנאי הסף והפרוצדורה להגשת הבקשה

בית המשפט לא ימהר לעשות שימוש בסמכותו הדרסטית ולהתערב באוטונומיה של הצדדים אלא אם כן הוכח באופן דווקני כי המבקש עמד בכל תנאי הסף שנקבעו בדין ובפסיקה. אי-עמידה בתנאים אלו תוביל לדחיית הבקשה על הסף ולחיוב בהוצאות משמעותיות:

• קיומו של הסכם בוררות בכתב: על המבקש להציג הסכם בוררות וסעיף בוררות תקף המחייב את הצדדים למסור את המחלוקת הספציפית לבוררות.
• התגלעות סכסוך ממשי: על המבקש להראות כי אכן קיימת מחלוקת עובדתית או משפטית מהותית הנופלת בתוך גדר היקפו של הסכם הבוררות.
• דרישה מוקדמת בכתב (התראה): תנאי מהותי מכוח סעיף 8(ב) לחוק הוא משלוח הודעה בכתב לצד שכנגד, ובה דרישה למנות בורר או להסכים על זהותו. בית המשפט יתערב רק אם הצד שכנגד לא נענה לדרישה בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו.
• כשל במנגנון החוזי הקבוע: אם נקבע בחוזה מנגנון מינוי ספציפי (למשל, מינוי על ידי ראש לשכת עורכי הדין או נשיא המכון הישראלי לבוררות), יש להוכיח כי הצדדים פנו תחילה לגורם זה והמנגנון כשל או שלא ניתן היה להפעילו.

המאבק על זהות הבורר: שיקולים אסטרטגיים בליטיגציה

בעת הגשת בקשה לפי סעיף 8, שני הצדדים מציעים לבית המשפט רשימת שמות מומלצים או לחילופין מבקשים כי בית המשפט ימנה בורר מטעמו מתוך רשימת הבוררים הרשמית של מערכת בתי המשפט. בשלב זה, תפקידו של הליטיגטור הוא קריטי והוא כולל התמודדות עם מספר רבדים אסטרטגיים:

קביעת פרופיל המכריע

בהתאם לאופי התיק, אנו נאבק על סוג ההתמחות של הבורר. אם מדובר בסכסוך קבלני מורכב, נדרוש מינוי שופט בדימוס המלווה במהנדס, או לחילופין בורר בעל מומחיות מובהקת בתחום כפי שמפורט בפרק בוררות בענייני נדל"ן ומקרקעין. אם מדובר במאבקי שליטה תאגידיים, נתעקש על עורך דין מסחרי בכיר הבקיא בנורמות של בוררות מסחרית וסכסוכי בעלי מניות.

סיכול מינויים מוטים וחשש לניגוד עניינים

צדדים עשויים להציע בוררים בעלי זיקה סמויה או גלויה אליהם או אל עסקיהם. במסגרת הדיון בבית המשפט, משרדנו עורך בדיקת רקע מעמיקה (Due Diligence) על כל שם מוצע כדי לחשוף קשרים כלכליים, מקצועיים או אישיים מוקדמים, המקימים חשש למשוא פנים, ומעלה אותם כטענת נגד חריפה לסיכול המינוי המבוקש. נושא זה משיק ישירות לחובות המפורטות בפרק על חובת הגילוי וניגוד עניינים של בורר.

שיקול דעת בית המשפט והגבלת סמכות המינוי

סמכותו של בית המשפט למנות בורר היא סמכות שבשיקול דעת ("רשאי בית המשפט"). בית המשפט העליון קבע בפסיקתו כי גם אם התקיימו כל תנאי הסף הטכניים, בית המשפט רשאי לסרב למנות בורר מטעמי צדק, תקנת הציבור, או כאשר מוכח כי הסכם הבוררות פקע או שהמבקש פועל בחוסר תום לב קיצוני.

כמו כן, אם במהלך הדיון מתברר כי הצד המשיב מעלה טענות כבדות משקל בדבר בטלות ההסכם כולו, בית המשפט עשוי לעכב את החלטת המינוי ולברר תחילה את שאלת תוקפה של תניית הבוררות עצמה, דבר המדגיש את החשיבות של ליווי משפטי צמוד וניהול הגנתי או התקפי נכון של ההליך בערכאות.

שלבי ההליך המשפטי למינוי בורר