הליך הבוררות המסחרית המשפטית מספק את המענה האופטימלי לסכסוכים מסוג זה. הוא מאפשר הכרעה מקצועית, מהירה וחסויה, המנטרלת את הרעש התקשורתי ומבטיחה את המשכיותו של העסק החי (Going Concern).

הייחוד הדיוני של בוררות בעסקים משפחתיים

סכסוך משפטי בעסק משפחתי נראה לעיתים קרובות כמו שילוב בין ליטיגציה מסחרית מורכבת לבין דיני משפחה וירושה. ואכן, אחת השאלות המקדמיות המרכזיות היא שאלת הערכאה המוסמכת – האם הסכסוך יידון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית המשפט הכלכלי. תניית בוררות תקפה ומנוסחת היטב בהסכם המייסדים או בתקנון החברה מייתרת את המאבק על הסמכות ומעבירה את ההכרעה לפורום מוסכם ודיסקרטי.

להליך הבוררות בעסקים משפחתיים מספר מאפיינים ייחודיים:

• סודיות מוחלטת כאינטרס קיומי: פומביות הדיון בבתי המשפט חושפת דוחות כספיים, פרוטוקולים פנימיים והאשמות הדדיות לעיני מתחרים, ספקים, בנקים ולקוחות. הבוררות החסויה מונעת פגיעה באשראי הבנקאי וביציבות העסקית.
• גמישות בפתרונות יצירתיים (היפרדות ומנגנוני קנייה): להבדיל מבית המשפט המוגבל בסעדים הסטטוטוריים, בורר מוסמך יכול להוציא תחת ידיו פסק בוררות המתווה מנגנוני היפרדות מורכבים, כגון שימוש בטקטיקת "במבי" (BMBY – Buy Me Buy You), חלוקת נכסים גיאוגרפית, או רכישת מניות כפויה על בסיס הערכות שווי של מומחים מטעם הבורר.
• שמירה על נכסי קניין ונדל"ן משפחתיים: במקרים רבים, נכסי החברה משולבים בנכסי מקרקעין פרטיים של המשפחה. ניהול הליך מרוכז מאפשר לפתור את המחלוקת התאגידית במקביל לסוגיות כגון פירוק שיתוף, כפי שנדון בוררות בענייני בוררות בענייני נדל"ן ומקרקעין.

ממשק עם דיני ירושה והסכמי ממון

חלק ניכר ממאבקי השליטה בעסקים משפחתיים פורץ עם פטירתו של המייסד או לקראת העברת המושכות לדור השני. צוואות סותרות, הסכמי מתנה שנחתמו בערוב ימיו של המייסד, וזכויות בני זוג מכוח חוק יחסי ממון, מתנגשים חזיתית עם תקנוני החברות והסכמי בעלי המניות.

במסגרת הליטיגציה בבוררות, נדרש הבורר לנתח את המדרג הנורמטיבי בין המסמכים השונים. עליו להכריע האם הוראות תקנון החברה הגוברות על הוראות צוואה, וכיצד תתבצע העברת המניות מבלי לשתק את הדירקטוריון. לשם כך, נדרש ניהול קשיח ומקצועי של ניהול שלב ההוכחות בבוררות, לרבות חקירות מומחים, רואי חשבון חוקרים ומעריכי שווי חברות.

סעדים דחופים למניעת עושק מיעוט וריקון נכסים

במצבי קיצון של מאבקי שליטה משפחתיים, קיים חשש ממשי כי הצד המחזיק בניהול השוטף (למשל, מנכ"ל החברה שהוא אחד האחים) יפעל לריקון קופת החברה, הברחת פעילות לעסק מתחרה, או עושק בעלי מניות המיעוט המשפחתיים. במצבים אלו, קריטי לעשות שימוש אגרסיבי ומהיר בכלים המשפטיים הנתונים בסעיף 16 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, ולפנות לבית המשפט המחוזי לצורך קבלת סעדים זמניים בהליך הבוררות – כגון צווי עיקול זמניים, צווי מניעה האוסרים על דיספוזיציה במניות או בנכסים, או מינוי תופס נכסים וכינוס נכסים זמני לחברה.

כמו כן, הבורר מוסמך להורות במסגרת הליכי הגילוי על חשיפת כרטיסי הנהלת חשבונות, תכתובות דואר אלקטרוני ומסמכים פנימיים, בהתאם לכללים של כפיית עדים והמצאת מסמכים בבוררות, כדי להתחקות אחר תנועות כספיות חריגות.

חובת ההנמקה והיציבות המשפטית של הפסק

בשל המשקל הכלכלי הרב וההשלכות ארוכות הטווח על חייהם של בני המשפחה והחברה, קיימת חשיבות עליונה לכך שפסק הבוררות יהיה חסין מפני תקיפה משפטית בערכאות ערעור. הדבר מחייב עמידה דווקנית על חובת הנמקה בבוררות בהתאם לסעיף טו1 לתוספת הראשונה של החוק, שכן פסק בורר שאינו מנומק כדבעי בסכסוך מסחרי כה מורכב, עלול להוות עילה לביטולו לפי סעיף 24(6) לחוק.

בנוסף, הצדדים נדרשים להסדיר מראש ובאופן מדויק את המשא ומתן בנוגע למנגנון שכר הבורר ועלויות המומחים (כגון אקטוארים ומעריכי שווי), על מנת למנוע מחלוקות כספיות נוספות שיעיבו על ניהול ההליך.

אסטרטגיית ליטיגציה וניהול המשבר

ניהול ליטיגציה בעסקים משפחתיים דורש שילוב נדיר בין מומחיות משפטית אבסולוטית בדיני חברות וקניין, לבין הבנה טקטית ופסיכולוגית עמוקה של דינמיקות משפחתיות. המטרה האסטרטגית היא הגנה בלתי מתפשרת על זכויותיו הרכושיות והתאגידיות של הלקוח, תוך חתירה לפתרון קצה חד, מהיר וסופי שימנע את שחיקת נכסי המשפחה בערכאות משפטיות ממושכות.