השחרור מסדרי הדין ומדיני הראיות

על פי פסקה י"ד לתוספת הראשונה של חוק הבוררות, תשכ"א-1967, נקודת המוצא הדיונית בהיעדר הסכמה אחרת בין הצדדים היא ברורה:

"הבורר יפעל בדרך הנראית לו המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ולא יהיה קשור בסדרי הדין האזרחיים או בדיני הראיות."

שחרור סטטוטורי זה מעניק לבורר שיקול דעת רחב ביותר לקבל ראיות שאינן קבילות בבית משפט (כגון עדות מפי השמועה או מסמכים שלא הוגשו באמצעות עורכיהם), ובלבד שתישמר זכות הטיעון של שני הצדדים והזכות לניהול הליך הוגן.

איזון חובת הצדק הטבעי

חרף הגמישות המובנית, החופש הניתן לבורר אינו מוחלט. עליו להקפיד באופן דווקני על כללי הצדק הטבעי. המשמעות המעשית היא מתן הזדמנות שווה ומלאה לכל אחד מבעלי הדין להציג את ראיותיו, לחקור את עדי הצד שכנגד ולהשמיע את טענותיו. פגיעה מהותית בזכות זו, כגון שמיעת עד ללא נוכחות הצד השני או מניעת חקירה נגדית, עלולה להוות עילה מובהקת לביטול פסק הבוררות בשלב מאוחר יותר בבית המשפט המחוזי.

מבנה שלב ההוכחות הלכה למעשה

בפרקטיקה של הבוררות המסחרית המודרנית, נהוג לעגן את סדרי הדין במסגרת ישיבת קדם-בוררות ראשונה, תוך שילוב אלמנטים מהמשפט האזרחי לצד פתרונות יעילים:

• הגשת עדויות ראשיות בתצהירים: ככלל, עדותם הראשית של העדים מוגשת בכתב בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים, דבר החוסך זמן שיפוטי יקר ומאפשר לצד שכנגד להתכונן לחקירה בצורה מיטבית.
• חקירה נגדית ממוקדת: העדים מתייצבים בפני הבורר אך ורק לצורך חקירה נגדית על תצהיריהם. במקרים שבהם נדרשת כפיית התייצבות של עדים סרבנים או הפקה של מסמכים שאינם מצויים בידי הצדדים, מופעל המנגנון המשפטי המוסדר של כפיית עדים והמצאת מסמכים בבוררות.
• עדות מומחים: בסכסוכים מסחריים מורכבים (כגון תביעות קבלניות, פטנטים או מחלוקות פיננסיות), נהוג למנות מומחה מטעם הבורר או לאפשר הגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, תוך קביעת סדר חקירה קפדני ומהיר.

פרוטוקול הדיון ורישום המהלך

ניהול פרוטוקול תקין ומדויק הוא תנאי הכרחי להבטחת תקינות ההליך. בבוררויות בהיקפים כספיים משמעותיים, מקובל להעסיק שירותי קלדנות מקצועיים או שירותי הקלטה ותמלול בזמן אמת, על מנת שבידי הבורר והצדדים יהיה תיעוד אובייקטיבי מוחלט של שלב העדויות לצורך כתיבת הסיכומים ומתן פסק הבוררות הסופי.